פרשת קצב, מהסוערות שנדונו באולמות בית המשפט העליון, ואף גלשה לכיכרות, עומדת בפני הכרעה סופית (יום ג', 26.2.08) בבית המשפט העליון. הרכב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש, יכריע האם לאשר את עסקת הטיעון שהגבשה בין הנשיא לשעבר משה קצב לבין היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.
אם יוחלט לבטל את עסקת הטיעון, תהא זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שבית המשפט יתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור תיק בשל העדר ראיות מספיקות.
הכרעת בג"צ עלולה לחרוץ גםאת גורלו של מזוז בתפקידו. ההערכות הן, כי אם בית המשפט יהפוך את החלטתו, תוך מתיחת ביקורת נוקבת על שיקול דעתו, לא יוכל מזוז להמשיך בתפקידו. מאידך, מקורבים למזוז טוענים כי בכל מקרה - אין בדעתו להתפטר.
העסקה בין מי שהוצב על עמוד הקלון הציבורי בשל אישומים של עבירות מין בבית הנשיא וגם לפני כן, לבין היועץ המשפטי לממשלה, זכתה לביקורת ציבורית קשה ואף עוררה ארגוני נשים לצאת אל הכיכרות במחאה. זאת בשל פער בין האישומים שיוחסו לנשיא בטיוטא הראשונה של כתב האישום ואשר כללו עבירת אינוס, לבין העבירות המינוריות שנותרו באישום, לאחר השימוע ושעל בסיסה נרקמה עסקת הטיעון. עסקה זו גררה שש עתירות נגד יישומה שהגישו ארגונים שונים.
התמיהות על הפער לא היו נחלת הציבור בלבד. גם שופטי ההרכב בראשם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הרימו גבה לנוכח הפער בין עסקת הטיעון לטיוטת האישום.
לא פער, אלא "מצג פער"
היועץ המשפטי מזוז טען להד"ם. לא פער ולא סיבוב פרסה, טען מזוז, אלא סיקור "מאוד אינטנסיבי" שקיבלה הפרשה "מטעמים מובנים". הם אלו שיצרו מצג של "פער" ושל "סיבוב פרסה" בין עמדת היועץ והפרקליטות בינואר, לבין הטיוטא של יוני. מזוז טען כי למעשה מה שהתרחש מאחורי הקלעים במשרד המשפטים, הוא "תהליך אבולוציוני" של כרסום מצטבר והולך לאורך חודשי הטיפול בתיק, "במסכת הראייתית הנדרשת כדי לבסס יסוד סביר להרשעה". מול כרסום זה במסכת הראייתית הלך ונוצר לטענתו פער "בזירה הציבורית תקשורתית", שמהותו "הקושי לגשר בין דימוי ציבורי להכרעות משפטיות הנגזרות מדיני ראיות קפדנים ומחמירים".
יתרה מכך, לטענת מזוז דווקא שינוי בעמדה של התביעה שבא לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות שבפניה - בעקבות ראיות חדשות, בחינה נוספת של החומר או בעקבות טענות בשימוע, ראוי להערכה. הוא מעיד על "מקצועיותה ודבקותה באמת ובאומץ לב", של התביעה תוך נכונות לשאת במחיר ציבורי. מזוז הדגיש כי בין ינואר ליוני התקיימו כמה תהליכים בהם השלמות חקירה וגם דיוני שימוע שבהם הוצגו ראיות חדשות, ואלו "גרמו לכרסום במשקל הראיות ותרמו לשינוי שחל בעמדה המוקדמת".
התיק נשלח ל"דעה שנייה"
לטענת מזוז, הטיוטא הראשונה התבססה על עדותן של שתיים - א' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות, שהתלוננו על מעשים חמורים, כך "שעדות האחת תחזק את עדות רעותה. אלא שקודם וללא קשר להסדר הטיעון, הגענו למסקנה כי אין מנוס מסגירת התיק בפרשת א' מבית הנשיא. דבר זה החליש באופן ממשי את התשתית הראייתית בעניינה של א' ממשרד התיירות". הקשיים הראייתיים עמדו לדבריו לנגד עיני התביעה כבר בחודש ינואר, אך הראיות החדשות והדיונים הנוספים והטענות בשימוע "חידדו והעצימו חלק מהקשיים הללו. לכך בדיוק נועד שימוע".
הוא הוסיף כי בתיק מיוחד זה שעורר חילוקי דעות קשים בקרב הפרקליטים הוחלט לאמץ לראשונה שיטת החלטה הלקוחה מהעולם הרפואי ולבקש "דעה שנייה". כל זאת בטרם נערך השימוע. התיק נשלח לבחינה נוספת של "פרקליטה בכירה ומנוסה במאטריה זו של עבירות מין ממחוז אחר שלא היתה שותפה לדיונים עד אז. בחינה זו שנערכה עוד קודם לשימוע נועדה לבחון 'בראש נקי' ובאופן עצמאי את חומר הראיות בעקבות ההתלבטות הקשה שעוררה פרשה זו כבר באותו שלב. תוצאות הבדיקה חידדו וחיזקו את הקשיים הראייתיים להם היה ער הצוות זה מכבר".
מטבע הדברים "בתיקים מורכבים וגבוליים גם שינויים קטנים (שבמקרה שלנו הם לא כל כך קטנים) עשויים להפוך החלטה". לכאורה מבחינת התוצאה, אומר מזוז, נראה כי היה "שינוי דרמטי" אולם למעשה מדובר בהחלטה "הנגזרת משינוי קטן יחסית בהערכת הראיות. "בעוד שבשלב ראשון ההערכה, הלא סופית, לגבי א' מבית הנשיא הייתה, כי כנראה ניתן יהיה לעבור, אף אם בקושי רב, את 'רף הסיכוי הסביר להרשעה', הרי שבסופו של יום, ההערכה היתה כי לא ניתן יהיה לעבור רף זה. ושינוי זה הוביל לגניזת התיק; ובעניין א' ממש' התיירות - בעוד שבשלב ראשון ההערכה, הלא סופית, הייתה ניתן יהיה לעבור, אף אם לא בלי קשיים, את 'רף הסיכוי הסביר להרשעה', הרי שבסופו של יום, ההערכה היתה שהתיק הפך לגבולי ביותר, והדבר הוביל להסדר הטיעון".
לא הובטח תיק סגור
התיק לא היה מבוסס כדבעי כבר בתחילת הדרך והיו מי שדברו כבר אז "כי צריך לסגור את כל התיק בגין הקשיים הראייתיים הבלתי מבוטלים שהיו בו (ושרק התגברו). אחרים, שהיו מודעים אף הם לקשיים אלה, סברו כי נוכח נסיבותיו הייחודיות של התיק יש להמשיך בהליך, למצות עד תום את הפוטנציאל הראייתי הגלום בו, ולקיים שימוע לפני שתתקבל החלטה סופית".מזוז טען כי מעולם לא הבטיח "תיק סגור" אלא ההיפך, כבר בינואר הבהיר שמדובר בחלטה לא סופית, וכי יש להמתין לשימוע. שימוע הוא אומר "לא נעשה למראית עין. יש לו מטרה אמיתית פונקציונלית...הוא מהווה מעין תחנת בקרה אחרונה לפני החלטה סופית אם להגיש כתב אישום או לא להגיש כתב אישום".
המתנגדים לעסקה: כשלים יסודיים
מנגד העותרים בפרשה בהם התנועה לאיכות השלטון וארגוני נשים דחו לאורך כל הדרך את טענות מזוז באשר להצדקת עסקת הטיעון.
העותרים האשימו את מזוז בין היתר בהעדפת "אינטרס ציבורי" ובהצגת עובדות מגמתית. כמו כן בגיבוש עסקת טיעון שיש בה "כשלים יסודיים". לטענתם, התביעה הציבה רף ראיות המפלה לטובה את משה קצב ובפגיעה בשוויון. התיק לטענתם לא ביטא את "אפיוני העדויות של הנפגעות" ולא לקחת בחשבון את "דינאמיקת" הפגיעה ביחסי מרות ובנפגעות תקיפה מינית. יתרה מכך, קצב עצמו לטענתם הפר דה-פקטו את עסקת הטיעון כאשר התייצב מול כלי התקשורת והתנער מכל אחריות לביצוע עבירות מין.
המדינה לטענתם "הזניחה מאסה קריטית של 10 מתלוננות", וגם הציבה רף ראיות "בדיוני", "שלא רק שלא נדרש מעולם בשום תיק שעניינו עבירות מין, אלא שיש בו אף ליצור נזק עתידי ופגיעה בנכונותם של קורבנות עבירה להתלונן בעתיד". הם דחו גם את השיקולים שהוזכרו על-ידי מזוז בנימוקים לעסקת הטיעון, שמירה על כבוד "מוסד הנשיאות" והגנה על "מעמדה של ישראל בעולם". אלו לטענתם שיקולים ש"אינם ממין הענין".
השקפת היועץ עומדת להכרעה
עוד טענו כי "לא מחלוקת עובדתית או ראייתית עומדת להכרעת בית המשפט בעתירה זו, אלא השקפת היועץ המשפטי באשר לאינטרס הציבורי שבחתימה על עסקת הטיעון עם נשיא המדינה לשעבר, תוך ויתור על הזכרת עובדות בכתב האישום הסופי אשר גם היועץ המשפטי מכיר בהן (ובפרט מגע באיברים אינטימיים) תמורת מה שהיועץ המשפטי לממשלה רואה בו הישג ותמורה, עבור ויתור זה. היועץ המשפטי ראה את העובדות והראיות, אשר גם לשיטתו מובילות לצורך בכתב האישום שכולל אונס ולכל הפחות מעשים מגונים הכוללים מגע באיברים אינטימיים (בין אם כולל מגע מיני מלא ובין אם מגע אחר באיברים אינטימים), אבל הלך שבי אחר נטיית הלב הטבעית להדר פני גדול".
מקרה זה לטענת העותרים הוא החריג המצדיק "הפעלת הביקורת השיפוטית". זאת, בשל שאלת "האינטרס הציבורי" שבהחלטה (ולא מחלוקת ראייתית) - מחד, ובעל השלכות מרחיקות לכת - מאידך".
נותרה ההכרעה בידי שופטי בית המשפט העליון.הללו כאמור, יפרסמו מחר (יום ג', 26.2.08) בשעה 08:45 את החלטתם האם טיוטת כתב האישום בלתי סבירה ויש לבטלה או כי אין בכוונתם להתערב.
