פרת החלב הישראלית ידועה בכל העולם בזכות תנובת החלב הגבוהה שלה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת לאור העובדה שהתנובה הגבוהה מושגת בתנאי סביבה ואקלים קשים במיוחד. תנובת החלב השנתית לפרה בשנת 2007 עמדה על כ-11,500 ק"ג ועלתה ב-20 השנים האחרונות בכ-2,000 ק"ג. על סמך נתונים שהוצגו בכינוס השנתי של ארגון החלב הבינלאומי IDF, ניתן ללמוד כי הפרות הישראליות ושיטות ייצור החלב בישראל "ירוקות" יותר מהפרות ושיטות הייצור של אחיותיהן ברחבי העולם וידידותית יותר לסביבה. הפרות הישראליות תורמות להפחתת פליטת גזים לסביבה ובכך להפחתת ההתחממות הגלובלית.
ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, הסביר כי "הפרות הישראליות לא רק מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית ידידותית יותר לסביבה מאחיותיה בנכר - ייצור גז המתאן של הפרה הישראלית, הידוע כגז התורם להתחממות הגלובלית, עומד על כ-40% מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר, כדוגמת: הפרה הניו-זילנדית, וכ-80% מזה של הפרות במערב אירופה".
אחד הגזים התורמים כ-20% מההתחממות הגלובלית הינו גז מתאן (CH4), שמופק בעיקר מגידול בעלי חיים (40%) ובעיקר מעלי הגירה, התורמים כ-25% מסך הייצור העולמי של גז המתאן. מרכיבי ההזנה של הפרה משפיעים במידה רבה על היקף הפליטה של מתאן לאטמוספרה - מנות עתירות גרעינים (כפי שנהוג במזון הפרה הישראלית) נחשבות כמנות "יעילות" כיוון שפחות גז מתאן נוצר בעקבות עיכולן, זאת בהשוואה למנה הניתנת לפרה בניו-זילנד המבוססת בעיקר על מרעה טבעי וגורמת לפליטה מוגברת של מתאן לאטמוספרה.
פליטת גז המתאן מקורו בתסיסת המזון בקיבת הפרה - המזון הנאכל שוהה במערכת העיכול של הפרה בין 20 ל-30 שעות וקרוב ל-70% ממנו נעכל בה. חומרי המזון השונים מפורקים וכחלק מתהליך הפירוק נוצר גז המתאן. היקף ייצורו תלוי במשך השהייה של המזון בקיבת הפרה - מנה המבוססת על ירק סיבי, בדומה למרעה הטבעי, תשהה זמן ממושך יותר בקיבה ולכן תעלה את כמות הגז המיוצרת בה. לעומת זאת, מנה המבוססת על גרעינים תשהה פחות זמן בקיבת הפרה ולכן תוביל לייצור פחות של גז מתאן.
גם תנובת החלב של הפרה קשורה לייצור גז המתאן - ככל שתנובת החלב של הפרה גבוהה יותר, כך היא צורכת יותר מזון. כל עלייה של 1 ק"ג בצריכת מזון, מורידה ב-7.8% את כמות גז המתאן המיוצר על-ידי הפרה. מכאן, שככל שרמת תנובת החלב וצריכת המזון של הפרה גבוהות יותר, הייצור היחסי של גז המתאן יהיה נמוך יותר. המסקנה היא שהפרה הישראלית, הידועה כשיאנית תנובת החלב בעולם, "רכשה לעצמה" שיא נוסף - הפרה הידידותית ביותר לסביבה.
