אלכסנדר שאמוק תבע את קלר שרגי (נתבע 1) וחברת הביטוח שירביט בע"מ (נתבעת 2) בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בסכום של 10,909 שקל לאחר שתשתית החשמל במספרתו קרסה בעקבות שריפה בחנות סרטי DVD שבבעלות נתבע 1. לדבריו, חוטי החשמל הותכו, נוצרו קצרים וחלק ממוצרי החשמל במספרה התקלקלו. כמו כן שהמספרה הושבתה למספר ימים, מה שגרם לו לחסרון כיס, עד שהנזקים תוקנו והמספרה נפתחה. התובע צירף לכתב התביעה דוח שמאי אודות נזקים ישירים וקבלות בגין נזקים עקיפים שכללו עלות תיקונים ושכר טירחת עו"ד.
בכתב ההגנה הודו הנתבעות שאירעה שריפה בחנות אלא שלטענתם, הנזק הנטען מוגזם ונאמד בסכום נמוך. "על-פי דוח שמאי של התובע עצמו, נזקי הרכוש שנגרמו מגיעים לסך כולל של 2,165 שקלים". הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט. בדיון בפני השופט גד אנגל, חזרו הנתבעות על טענותיהן שלא נגרם נזק מהותי ובר פיצוי. כמו כן שאין לפצות את התובע בגין הוצאות עו"ד שכן בבית המשפט לתביעות קטנות אסור לעורכי דין לייצג. התובע השיב שפנה לעו"ד כדי שיתפשר עם הנתבעות אולם הדבר לא יצא לפועל.
בפסק דין שניתן אתמול חייב השופט אנגל, את הנתבעות לשלם לתובע 3,745 שקל כולל אגרה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית. השופט הסתמך על דוח השמאי ממנו עלה שהנזקים למבנה הוערכו בסך של 2,165 שקל ונזק הפדיון הוערך ב-1,430 שקל. "הוראות הדין החלות בענייננו, סעיף 39 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בדן בחובת הראיה ברשלנות לגבי אש, מעביר את נטל ההוכחה למחזיק הנכס שממנו יצאה האש להראות כי לא התרשל בקשר למקור האש או התפשטותה. מלשון הסעיף עולה, כי המחזיק יוכל לעמוד בנטל המוטל עליו, רק אם יראה כי נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותו, תהיה סיבת האש אשר תהיה".
השופט הוסיף שיש לפצות את התובע בעלות ההיוועצות עם עוה"ד, "ומדובר בסכום ראוי. מקובלת עלי חוות הדעת שצורפה לתביעה ולפיכך הריני סבור, שיש לפצות את התובע על נזקו בהתאם לחוות הדעת. יתר מרכיבי הנזק לא הוכחו כדבעי".
