|
|
שינוי מהותי במדיניות [צילום: בנק ישראל]
|
|
|
|
|
|
פישר. המהלך גובש במשך חודשים
|
|
|
|
|
בנק ישראל החליט להפעיל תוכנית הצלה לבלימת הירידות בשער הדולר, ולהצלת התעשיה בישראל. הבנק הודיע על הפעלת תוכנית להגדלת רמת יתרות המט"ח - באמצעות רכישות של מטבע חוץ במהלך המסחר, החל מיום שני הבא, ה-24 למרס 2008. ההודעה הדרמטית הביאה לעליית שער הדולר עד ל-3.443 שקל, תוך עליות של 1.3% במהלך היום. מאוחר יותר התייצב הדולר במחיר נמוך יותר: היציג עלה ב-0.65% למחיר 3.399 שקל.
מהנהלת בנק ישראל נמסר, כי התוכנית גובשה "לאחר בחינה מעמיקה שנערכה בבנק בחודשים האחרונים", בסיומה החליט הבנק להגדיל את יתרות המט"ח לרמה שבין 35 ל-40 מיליארד דולר, לעומת כ-28 מיליארד כיום. זאת, לדברי הבנק "לנוכח צורכי המשק, על-רקע הצמיחה המהירה בתוצר בשנים האחרונות", והשתלבותו ההולכת וגדלה בכלכלה העולמית ובמערכת הפיננסית הגלובאלית.
אין ספק כי מדובר במהלך יצירתי, אשר גובש תוך חשיבה מעמיקה על ההשלכות ארוכות הטווח של חוסר היציבות בשער הדולר, והשפעותיה על מצב המשק והתעשיה הייצואנית בפרט. פישר, שמילא תפקידים בכירים במערכת הבנקאית העולמית, כולל סגן הנשיא לפיתוח כלכלי, הכלכלן הראשי וסגן מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, ונשיא סיטי-גרופ אינטרנשיונל - השתמש בכל ניסיונו העשיר בגיבוש ויישום הצעד.
המהלך מיוחס לניסיונו של הבנק לייצב את התנודתיות העצומה ונפילות שער הדולר. בהנהלת הבנק טוענים כי התנאים הנוכחיים מאפשרים לבנק להגדיל את יתרות המט"ח "באופן שקול ועקבי עם יעדי מדיניות הריבית של בנק ישראל" - וזאת לדבריה תוך חיזוק היציבות והחוסן של המערכת הפיננסית והמשק. רכישות מטבע החוץ ע"י בנק ישראל יבוצעו לדבריו בצורה שתמנע השלכות לא רצויות על התפתחות שער החליפין של השקל - ותמזער כל הפרעה אפשרית במנגנון השוק.
בנק ישראל יגדיל את יתרות המט"ח בכ-10 מיליארד דולר על פני תקופה של כשנתיים, כאמור באמצעות רכישות של כ-25 מיליון דולר ביום מסחר. בבנק מציינים כי מדובר בסכום מצומצם יחסית להיקף מחזורי המסחר היומיים בשוק מטבע החוץ המקומי – המגיע ללמעלה מ-2 מיליארד דולר ביום, בממוצע. עם זאת – "בנק ישראל יבחן תוכנית זו מחדש מעת לעת, תוך התחשבות בתנאי השוק המשתנים".
בהנהלת הבנק המרכזי מציינים עוד כי התוכנית להגדלת רמת יתרות המט"ח אינה משנה דבר באשר להתמקדות בנק ישראל ביעדי מדיניות הבנק – שמירה על יציבות המחירים, ובכפוף לכך תמיכה במטרות הכלכליות האחרות של הממשלה, בעיקר צמיחה ותעסוקה, ותמיכה ביציבות הפיננסית של המשק או באשר למדיניות השקעות יתרות המט"ח.
