|
ארדן. רצה להקים "מאגר הסכמות" לאומי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אילון. ביקש להוציא מהחוק ההודעות הקוליות והכתובות
|
|
|
|
|
ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע של הכנסת, אישרה (יום ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק האוסרת על משלוח דואר זבל. יו"ר ועדת הכלכלה , ח"כ גלעד ארדן, אומר כי "מדובר בבשורה חשובה לצרכן הישראלי, החוק ימנע את המטרד בקבלת הודעות פרסום בלתי רצויות לטלפון, לפקס ולמחשב - וימנע את החדירה לפרטיות".
ארדן ציין, כי לצערו סירבה הממשלה להצעתו להקים מאגר לאומי, בדומה לקיים בארה"ב, שבו יירשמו כל הצרכנים המודיעים כי אינם מעוניינים לקבל הודעות - וייאסר לשלוח לרשומים במאגר זה הודעות פירסום אוטומטיות. למרות סירוב הממשלה, החליט ארדן לאשר את הצעת החוק לדבריו בשל "חשיבותו העצומה לציבור הצרכנים והודעת הממשלה כי תמשוך את הצעת החוק במידה שתכפה הוועדה את הקמת מאגר כזה".
הצעת החוק מטילה קנס של עד 202 אלף שקל על מפרסמים באינטרנט, במסרונים, בפקסימיליה, ובמענה טלפוני אוטומטי - במידה שישגרו הודעת פירסום אוטומטית בלא הסכמה מפורשת בכתב או בדואר אלקטרוני של הנמען. עם זאת, פנייה חד-פעמית מטעם המפרסם לנמען שהוא בית העסק המהווה הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו - לא תיחשב כהפרה של הוראות החוק.
עוד קובע החוק, כי מפרסם רשאי לשגר דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמתו של הנמען, אם הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות או במהלך של מו"מ לרכישה, ואם המפרסם הודיע לו שהפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומות מטעמו. בהצעת החוק נקבע עוד, שיוטל קנס של עד 67 אלף שקל על מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא נכללו בו הפרטים הבאים באופן ברור ובולט: ציון היותו דבר פרסומת בתחילת דבר הפרסומת, שמו של המפרסם, כתובתו, ודרכי הקשר עימו.
לפי הצעת החוק, במידה שנשלח דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות החוק יכול בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק הנגרם לצרכן - בסכום של עד 1,000 שקל על כל הודעה שנשלחה בניגוד לחוק. ח"כ בני אלון, ביקש להחריג מתחולת החוק את שירותי הודעות הטלפון המוקלטות ואת שירותי המסרונים, והצבעה על הצעתו תתקיים בוועדה בשבוע הבא. החוק ייכנס לתוקף בתוך חצי שנה מפירסומו, כדי לאפשר לחברות לפנות ולקבל את הסכמת לקוחותיהן להמשיך ולשלוח להם דברי פרסום.