|
|
חשודים מוגנים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שמירה על "טוהר הבחירות" או שמירה מפני חשיפת מעלליהם של אישי ציבור שסרחו? שנת בחירות היא שנה רגישה עבור איש ציבור המבקש להבחר לרשות מקומית או לכנסת. פרסום כי מתנהלת נגד איש ציבור חקירה עלול לגרום להגלייתו למדבר הפוליטי, בבחינת נזק בלתי הפיך. בכנסת החליטו לדאוג לכך.
חברי הכנסת מאיר פרוש ורוברט אילטוב הגישו הצעת חוק לפיה בשנת בחירות, לרשויות המקומיות או לכנסת, ייאסר על פרסום שמותיהם של אנשי ציבור החשודים בפלילים. האיסור יכלול גם פרט כלשהו מהליכי החקירה, כל זאת אם טרם הוגש כתב אישום. בהצעה נכתב: "לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, והוא איש ציבור, שנה לפני יום הבחירות הכלליות לכנסת או לרשות המקומית; בית המשפט רשאי להתיר פרסום כאמור אם מצא כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום על פני מניעת הנזק שעלול להיגרם לחשוד עקב הפרסום".
את ההצעה הם מנמקים בכך שמצד אחד אין חולק על חשיבות "עיקרון פומביות הדיון", מצד שני, יש לאזנו "כנגד הפגיעה בפרסום שלילי חד-צדדי". לדבריהם, "בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה שיריבים פוליטיים מנצלים את מערכות המשפט וחופש העיתונות, ומגישים תביעות נגד מתחריהם במטרה לפגוע בשמו הטוב של נבחר הציבור. הדבר חמור ביותר כאשר מדובר בשנת בחירות. לא פעם קיים חוסר איזון בין הסיקור הנרחב שמקבלת ידיעה בדבר חשדות לכאורה נגד איש ציבור, תוך כדי פגיעה בשמו הטוב של איש הציבור, עד כדי הטיית תוצאות הבחירות. בכך נגרם נזק בלתי הפיך לשמו הטוב של איש הציבור, וגם נזק למשטר הדמוקרטי. גם אם צדקתו של הנתבע מוכחת בסופו של הליך המשפטי, הרי שכבר מאוחר, והנזק לא ניתן לתיקון".
בהצעה, מתייחסים השניים לתיקון שהתקבל בשנת 2002, לפיו בית המשפט יכול לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום. בתיקון זה אין די, שכן התברר, כי לעיתים הפרסום מתבצע ללא ידיעה מוקדמת של החשוד. לטענתם, לציבור לא ייגרם כל נזק אם יידחה פרסום החשדות נגד איש הציבור, זאת בעוד שהפרסום בשנת הבחירות יגרום לאיש הציבור נזק בלי הפיך. לפיכך, "כשמדובר באיש ציבור הנמצא בשנת בחירות הרי שיש מקום לקבוע שהכלל הוא שאין לפרסם פרטים אודות איש הציבור טרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם בית המשפט מצא כי יש להעדיף העניין הציבורי שבפרסום על פני הנזק שעלול להיגרם לאיש הציבור עקב הפרסום".
