קפריסין הטורקית - יעד חדש לתייר הישראלי

מחסום הגבול במרכז העיר ניקוסיה, שפורק בסוף השבוע, שם קץ לחיץ, בן 40 השנים, שבין שני חלקי האי הקפריסאי - היווני והטורקי. עם הסרתו נסללה סוף סוף הדרך לתיירות חופשית ביניהם.

קפריסין הטורקית היא, איפוא, מעתה יעד חדש גם לתיירים הישראלים, שנאלצו עד כה להסתפק בחלקו היווני של האי, בעוד החלק הטורקי היה פתוח לתיירות פיראטית בלבד של מהמרים. אלה היו נתונים לחסדיהן של חברות-הימורים ישראליות, שדאגו להעבירם, באורח מחתרתי, מן הצד היווני לצד הטורקי, במוניות מיוחדות. תמורת ה"ג'סטה" הזו התחייבו התיירים הישראלים להמר על סכום-מינימום לא-מבוטל במלונות-הקזינו הרבים שבצד הטורקי, במשך שלושה-ארבעה ימים של שהות בהם, כך שמלבד הימורים לא נותר להם כמעט זמן חופשי לטייל באתריו השונים.

עכשיו, משהוסר החיץ, שוב אין התיירות מן השורה מוגבלת לצד היווני בלבד. אומנם, הצד הטורקי, הדומה במראהו לצד היווני, מפותח ומתוייר פחות ממנו, אם כי הוא מטופח ומומלץ בהחלט לבקר בו, בהקדם האפשרי, לפני שיאבד את האותנטיות שלו.

עתיקות לרוב

בקפריסין הטורקית כדאי לבקר הן בחלק המערבי והן בחלק המזרחי שלה. שני מסלולי הסיורים עוברים בערים לפקוסיה וקירניה. הדרך ביניהן עוברת בכפרים וחוצה את רכס הרי קירניה. במרחק של שני ק"מ מהכביש הראשי, החוצה את שני האיזורים, ממוקם מבצר איוס הלריון - היפה משלושת מבצרי ימי הביניים של הרי קירניה. הוא נבנה במאה העשירית כמנזר, וחוזק ובוצר על-ידי הביזנטים והליזיניאנים בדורות מאוחרים יותר. בשטח המבצר, ההרוס ברובו, ניצבת כנסייה ביזנטית, שמורה היטב, מהמאה ה-11 לספירה. אורך חומות המבצר כ-400 מטר ולאורכן תשעה מגדלים. ממרומי האתר נשקף נוף מרהיב.

במרחק של כחמישה ק"מ מלפקוסיה, בואכה הכביש הראשי, מגיעים לקירניה - אחת מערי הקייט העיקריות של קפריסין, שבה מצויים גם מלונות הקזינו לרוב. בעיר, בת 6000 השנים, מצויים אתרים ארכיאולוגיים רבים, קילומטרים של חופים ואקלים מצויין. הגבעות והיערות שמסביב לעיר מציעים אתרי-פיקניק וטיולים מהנים.

מוזיאונים ומנזרים

מבצר קירניה, השולט על הנמל, עוצב בתקופה הוונציאנית של קפריסין. הוא נבנה על-ידי הביזנטים במאה השביעית לספירה, כדי להגן על העיר מפלישת הערבים. המבצר משכן כיום בין כתליו את מוזיאון הספנות של קירניה ומצוי בו שלד הספינה העתיקה ביותר שנמשתה ממצולות הים. במוזיאון מוצגות חלק מהסחורות שנשאה הספינה במסעה האחרון: 4000 כדי יין, כלי-עץ, ארבעה כדי שמן וארבעה כדי מלח. בית-נכות נוסף שמומלץ לבקר בו הוא מוזיאון הפולקלור, שבו מוצגים כלים חקלאיים, כלי אריגה, כלי מיטה ועבודות רקמה, בצד מפות-שולחן וצעיפים.

בקירבת שער קירניה נמצא המוזיאון הטורקי. הוא ממוקם בבניין עתיק, שנבנה בתחילת המאה ה-17. בראשיתו שימש המבנה את המסדר הדתי הדרווישי, שהתפרסם ב"ריקוד הסיבובים" שלו. לצידו נמצא מוזיאון הברברים, המייצג את המסורת הטורקית של האי.

מוזיאון סלימיה הוא אתר נוסף שמומלץ לבקר בו. הוא נבנה במאה ה-13 כקתדרלה, בסגנון גותי-צרפתי, מהיפות שבכנסיות האי, ועם הכיבוש העותומני הפכה הקתדרלה למסגד, בתוספת של שלושה צריחים, בימה ומזבח. סמוך למסגד נמצא הבדסטן, ששימש בתקופת השלטון העותומני כאזור של חנויות ובתי-מלאכה. גם הוא, במקורו, היה כנסיה, שנבנתה במאה ה-13, ושימשה את הקהילה האורתודוקסית בתקופה הוונציאנית של קפריסין.

כעשרה ק"מ מדרום-מזרח לקירניה שוכן מנזר בלאפאיס, הממוקם על צלע-הר, שנבנה במאה ה-12 ומשקף היטב את הארכיטקטורה הגותית ששלטה באי בתקופת בית ליזיניאן. המנזר בנוי סביב חצר פנימית ובו כנסיה, חדר-אוכל, חדרי-שינה וחסרי-איחסון. שמו נודע גם כמנזר הלבן - ככל הנראה משום שנזיריו לבשו תמיד לבן. לפי המסורת נקברו במנזר אישים שונים מההיסטוריה הקפריסאית, אך טרם נמצאו קברים אלה או שרידיהם.

אתרים ארכיאולוגיים

מערבה מקירניה, בלב פרדסי הלימון של קפריסין, שוכנת העיירה גוזליורט - "ארץ יפה" בטורקית. ואומנם, כשמה כן היא: עיירה יפהפיה, השוכנת בלב אזור פורה ושופע מעיינות. בחבל-ארץ זה גדלים פרדסי-הדרים, כרמי-גפן ושדות רבים. דרומית-מערבית משם מצוי האתר הארכיאולוגי של העיר סולי. זו נבנתה בעצתו של סולון, נציב-אתונה, על-ידי המלך פילוהיפרוס, בתחילת המאה השישית לפני הספירה. באותה מאה עברה העיר, בתום מצור ארוך, לידי הפרסים, אך לשיא-פריחתה הגיעה בתקופה הרומית וחרבה כליל בפשיטות הערבים בשנת 648 לספירה.

כחמישה ק"מ מערבה מסולי נמצא, על גבעה, ארמון ווני, כ-250 מטר מעל פני הים. הוא נבנה במאה החמישית לפני הספירה, סמוך למרד הערים הקפריסאיות נגד הפרסים. הארמון נבנה מאבנים, ואילו החומה שמסביבו נבנתה מלבנים. בשנת 380 לפני הספירה עלה הארמון באש ונותרו ממנו רק שרידים.

אזור הארמון הוא יפה ורגוע. מומלץ לעצור ולשתות, או לאכול, באחת המסעדות הפזורות מסביב, ותוך כך מומלץ לנסות את הבירה הטורקית אפס פילזן.