|
|
משרפת הגופות "עלי שלכת" שהוצתה לפני מספר חודשים
|
|
|
|
|
בית משפט המחוזי בחיפה אישר (יום ב', 7.4.08) את שריפת גופתה של קטינה, תלמידת בית ספר, זאת לבקשת הוריה. בהחלטה קבע השופט גדעון גינת כי מעמד בנושא זה לגבי אופן הטיפול בגופה, יש רק לקרובי משפחתה, ובהחלטה זו בית המשפט לא יתערב.
האם טענה כי היא מבקשת לשרוף את גופת בתה בשל אמונתה כי "זה מה שגורם לעילוי נשמת המתים שהם לא משאירים אחריהם שאריות שיכולים להזדהם ולמשוך אנרגיות שליליות". האם טענה עוד כי זו אמונתה "ויש לכבדה". לטענתה, יש לה סמכות להחליט מה לעשות עם גופת בתה ואינה רואה מקום שזק"א יתערבו. "אני מבקשת שיירדו מהבת שלי ושיירדו ממני, בבקשה".
לבקשה הצטרף גם האב שטען כי זו לדעתם, "הדרך לכבד את המת", על-פי אמונתם. הוא טען כי אמר דברים אלו לראש המועצה ואף הציע ליטוע חורשה על שמה קרוב לביה"ס, "מקום שאפשר יהיה להתייחד עם זכרה בלי העניין הטכני". " תניחו לנו", ביקש.
מנגד, נציג חברה קדישא וארגון זק"א, עו"ד ישראל שלומאי, התנגד לבקשה. לטענתו בידיו מכתב תלמידות בית הספר שבו למדה הנפטרת שבו הן טענו כי היא לא היתה רוצה שגופתה תישרף. עוד טען כי למהלך התנגדו גם אנשי חינוך לרבות מנהלת בית ספרה, שטענו כי "מבחינת ההשפעה הפסיכולוגית על בנות כיתתה ועל ביה"ס, זו השפעה קשה שהרושם שלה ייצור בעיות קשות".
עוד טען כי בשל האינטרס הציבורי יש למנוע את שריפת הגופה. "אדם לאחר פטירתו ראוי וזכאי לכל הכבוד הראוי כאשר העיקרון שמנחה זה שגם כבוד המת נהנה מהגנה חוקתית של חוק יסוד האדם וחרותו. העניין מופיע בפסיקה רבות...יש לאזן בין האינטרסים הציבוריים והפרטיים. אנו כאן בשם הציבור. הציבור, היינו אנשי חב' קדישא, אין לנו מי שיחייה את המת שיגיד מה רצונו היה. לא ניכנס ליחסים בין האם לבין המנוחה. אנו ניזונים מהחברה, הסביבה, החברות ואנשים שהיו בטוחים מה היה רצונה של המנוחה ז"ל. מבלי להיכנס לשאלה האם להורים יש, לאחר הפטירה, מעמד, לאור חוק הכשרות המשפטית שכן האפוטרופסות קיימת אך ורק בחייו של אדם. דואגים תמיד להביא את הנפטרים לקבר ישראל, גם אם זה כרוך בסיכון. יש הקשר שלילי לשריפות לאור עברנו בשואה".
כאמור, בית המשפט החליט כי לא יתערב בהחלטת המשפחה לשרוף את גופת הילדה. בהחלטה כתב השופט גדעון גינת כי "אין מחלוקת, כי קרובי משפחתה היחידים של המנוחה, דהיינו, הוריה ואחיה תומכים בעמדה, שהביאה בפניי האם, דהיינו, שריפת הגופה. במצב דברים זה, אין מקום להתערבות של ביהמ"ש". הוא הוסיף כי "באותו עניין, הצביע ביהמ"ש על כך, שההחלטות בקשר לטיפול בגופתו של נפטר צריכות להתקבל ע"י החוג המשפחתי המצומצם של בן זוג, ילד, הורה, אח ואחות. רק לאלה יש מעמד בנושא האמור. בענייננו, החוג המשפחתי המצומצם של המנוחה, החליט בנושא אופן הטיפול בגופה ואין הוראה בדין המאפשרת לביהמ"ש להתערב בהחלטה זו".
הוא הדגיש כי "בעניין שנדון בירושלים, הודיע היועץ המשפטי לממשלה לביהמ"ש, כי לא קיימת בעיניו, באותו שלב, מניעה חוקית לשריפת הגופה. יש להניח, כי זו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, גם היום, שאם לא כן הייתה מובאת בפניי עמדה מעודכנת".