למרות האוירה "הלוחמנית" והאיתותים ששיגרו שופטי בית המשפט העליון כי בכוונתם להתערב לטובת תושבי שדרות בעתירת המיגון, הם התקפלו (יום ב', 14.4.08) ברגע האחרון, ודחו את העתירה על-הסף. השופטים קבעו כי מדובר בנושא הנתון לאחריותה וסמכותה של הממשלה, ולבית המשפט אין עילה להתערב.
מבקשים להחיש מציאת פתרונות
מדובר בעתירה שהגישו כ-30 תושבים משדרות בעיקר בעלי בתים "קלי גגות" להורות לממשלה למגן 800 בתים וזאת בתוך שנת התקציב 2008. במהלך ההליך המשפטי שכלל הצגת תוכנית המיגון של הממשלה בפני בית המשפט, התבטאו השופטים, איילה פרוקצ'יה, יוסף אלון וסלים ג'ובראן ביחס למצבם של התושבים.
השופטים כתבו: "התרשמנו מחומרתו ודחיפותו של נושא המיגון ומצוקתם של תושבי שדרות החווים חדשות לבקרים מתקפות טילים על בתיהם, מתמודדים עם תנאי חיים שיש בהם סיכון רב ומאפיינים אותם פחד וחרדה יומיומיים המשפיעים על אורחות החיים". הם אף פנו למדינה בבקשה כי "ייעשה כל מאמץ על-מנת להחיש את הליך מציאת הפתרונות לבעיית ההתגוננות של תושבי שדרות ומיגון הבתים בכלל זה".
אך כאמור, בסופו של דבר החליטו שלא להתערב. בהחלטה כתבו השופטים כי על בית המשפט להתערב "לעיתים רחוקות ומתוך ריסון" בהחלטות "הנוגעות לשיקול דעתה המקצועי של הרשות, או לתקציבים המוקצים על ידה, אם החלטות אלה חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות המוקנה לרשות המינהלית".
להניח את המלאכה בידי הממשלה
הממשלה לדבריהם "נקטה לאחרונה פעולה נמרצת לגיבוש מדיניות מיגון בתים באזור עוטף עזה, החשוף לסיכוני מתקפת טילים, תוך קביעת אמות מידה וסדרי עדיפויות לביצוע המיגון, המתחשבים ברמת הסיכון של הישובים הרלוונטיים, ובתוכם העיר שדרות. היא החליטה על מתן עדיפות למיגון בתים בעלי גגות קלים בשדרות, ולמיגון ישובים נוספים באיזור, החשופים לרמת סיכון גבוהה. היא בחרה לצורך ביצוע המיגון בחלופה המקנה את רמת המיגון הגבוהה ביותר, והכורכת עימה את העלות הגבוהה מבין החלופות השונות. גם אם נראה כי טוב היה אילו גובשה מדיניות זו הרבה קודם לכן, הרי עתה, משנתקבלה החלטת ממשלה, לאחר עבודת מטה מקיפה שקדמה לה, יש לברך עליה, ולהניח בידי הממשלה את מרחב הפעולה הנתון בידיה כרשות מבצעת לבצע את החלטותיה בהתאם למדיניותה".
לא מצאנו עילה להתערב בתפיסת ביצוע זו שננקטה על-ידי הממשלה, כתבו השופטים. "משדרכי הביצוע של מדיניות המיגון נתונים להכרעתה, על-פי קווי פעולה שהיא ראתה לנקוט בהם על-פי המומחיות, הידע והנתונים המצויים ברשות גורמי הביצוע במסגרתה. לאור זאת, אין מקום להתערבות שיפוטית".
מימד הזמן - בעל חשיבות קרדינאלית
גם בסוגיית לוח הזמנים לביצוע המיגון סירבו השופטים להתערב. "אין ספק כי מימד משך הזמן לביצוע פעולות המיגון בישובים החשופים לסיכון הביטחוני הממשי ביותר הוא בעל חשיבות קרדינלית... והעותרים גם טוענים כי לוח המועדים שיקבע בהחלטת הממשלה, הצופה את השלמת שלב א' של הפרויקט המיגון רק ברבעון השלישי של שנת 2009 נראה רחוק, רחוק מדי".
השופטים ציינו, כי "במבט לא-מקצועי מן הצד, מדובר בפרק זמן ארוך לביצוע פעולות נדרשות להגנה על החיים. מצד שני, גם בהינתן הזמן הרב שחלף עד להחלטת הממשלה בעניין המיגון, לאחר שנים של חשיפת העיר למתקפות טילים, מדובר בפרויקט מיגון רב מימדים ורב זרועות, הכולל בשלב א' ישובים רבים ויחידות דיור בהיקף נרחב".
אין לנו מידע
השופטים הדגישו כי אין בידיהם "מידע ונתונים כל שהם" שעל בסיסם יוכלו לשקול "ברצינות ובאחריות" מהו לוח זמנים סביר לביצוע המיגון בשדרות בשלב א'. "אפשר, שמיגון כ-3,200 יחידות דיור בשלב א' של הפרויקט, מתוכן 2,100 יחידות בשדרות, מצריך במלואו את כל יחידת הזמן שנקבעה בהחלטת הממשלה עד לרבעון השלישי של שנת 2009. מאידך, אפשר גם שניתן במאמץ היערכות מיוחד, תוך מתן עדיפות עליונה למבצע המיגון, להשלים את שלב א' של הפרויקט גם בתוך פרק זמן קצר מזה".
הם הוסיפו כי אינם יכולים להורות לממשלה בצו לבצע את המיגון בתוך פרק זמן וזאת "בהיעדר תשתית נתונים מלאה ומבוססת, הנדרשת לצורך כך".
בסיכום דבריהם הביעו השופטים תקווה כי "הנסיבות המיוחדות בהן חיים תושבי העיר שדרות וישובי קו העימות, יביאו להאצה, ככל הניתן, של מועדי ביצוע פעולות המיגון, ובכך יהא כדי לתרום לא רק לבטחונם האישי-פיסי של תושבי קו העימות, אלא גם לחיזוק רוחם ואמונתם בשגרת החיים הקשה ורוויית הסכנות והמתחים שבה הם חיים". כאמור, השופטים הורו למחוק את העתירה.
