המשרד להגנת הסביבה מתנגד להצעת הרכבת לפינוי עודפי העפר, הנובעים מכריית מנהרות מסילת הרכבת לכיוון ירושלים, לעמק איילון. לדעת אנשי התכנון שבמשרד להגנת הסביבה, המחיר הסביבתי של התוכנית המוצעת כרוך באי ודאות גבוהה וסיכון סביבתי ניכר בהשוואה לחלופת מחצבת בית מאיר, הנבחנת אף היא במסגרת פרויקט המסילה לירושלים.
במשרד להגנת הסביבה מוסרים עוד, כי הפועל היוצא של התוכנית המוצעת הינו הפרה בוטה של השטח לתקופה בלתי ידועה וכי לאחר קריאה מעמיקה של התסקיר וניתוח ההשלכות הסביבתיות הצפויות מהתוכנית המוצעת, אין לקדם את החלופות המוצעות בעמק איילון וכי יש למקד את המאמצים לפתרון בעיית עודפי העפר בקידום חלופת מחצבת בית מאיר.
רקע:
תוכנית המסילה החדשה לירושלים אושרה בשנת 2001, במסגרת שינוי 16 לתמ"א 23 (תוכנית מתאר ארצית למסילות ברזל), לאחר שנבחנה ונבחרה מבין חלופות אחדות. תוכניות מתאר ארציות חלקיות ברמת תוכנית מפורטת תמ"א 23/ 16/א/1 לקטע המערבי (ממסילת ת"א - מודיעין בענבה עד למעלה החמישה) ותמ"א 23/ 16/א/2 לקטע המזרחי (מקרית ענבים עד לבניני האומה בירושלים) אושרו בשנת 2004 ו-2005 בהתאמה.
מכוח תוכניות אלו מונה הגוף המאשר מקרב חברי המועצה הארצית, אשר דן ומאשר את ההיבטים הנופיים והסביבתיים של מסמכי התכנון המפורט לביצוע תוואי הרכבת. במסגרת סלילת מסילת הרכבת צפויות להיערם כמויות אדירות של עודפי עפר כתוצאה מכריית 3 מנהרות לכיוון י-ם, כאשר חלק מהעודפים ניתנים לשימוש חוזר, אך כ-1,310,000 מ"ק מוגדרים כחומר טפל שלא ניתן להשתמש בו לצורכי תשתית ולכן יש למצוא לו פתרון חלופי של הטמנה.
על-פי הנחיית המועצה הארצית לתכנון ובנייה נדרשה הרכבת להגיש תסקירי השפעה על הסביבה ל-3 אתרים אפשריים להטמנת עודפי העפר:
1. עמק איילון
2. שער הגיא-נחל יתלה
3. מחצבת בית מאיר
על-פי התסקיר הוגדרו באזור זה שני אזורי חיפוש, אזור מערבי הממוקם מצפון לפארק קנדה ואזור מזרחי הממוקם מצפון לכביש בתחום הנחלים איילון, בית חנן וכפירה.
התסקיר בוחן הטמנת כ-1,310,000 מ"ק חומר טפל להטמנה (קרי חומר שלא ניתן לעשות בו שימוש נוסף). בחוות דעת שהוציא המשרד להגנת הסביבה בתאריך 3.4.08 לתסקיר השפעה על הסביבה הבוחן תוכנית זו, נקבע כי עמק איילון הוא עמק רחב ידיים, עשיר בקרקעות חקלאיות פוריות, המהווה לבד מערכי המורשת, עורף של פנאי, נופש ותיירות המשמש תושבים רבים.
ערכיות השטח באה לידי ביטוי בכך שהעמק וסביבתו מוגנים בתוכניות סטטוטוריות שונות ביניהן תמ"א 35, תמ"מ 3/21 וכן בתוכנית האב לנחל איילון וכל המרחב מוגדר ברגישות סביבתית נופית גבוהה.
מקריאת התסקיר ולמידת החלופות המוצעות בו נמצא, כי הוצעו שינויים במערכת הניקוז הקיימת הכוללים הטיה של ערוצי המשנה: נחל מעינות, נחל מבוא חורון, בקטעים שבהם עולים שולי שטחי ההטמנה על הערוצים הקיימים, וכן ביצוע הטיה בנחל כפירה. מחוות הדעת האקולוגית של המשרד ניתן ללמוד, כי שינויים אלה עלולים לפגוע במרקם הרגיש של נחל איילון.
בסיום התוכנית המוצעת ישתנה אופיו החקלאי של עמק איילון מעמק "פתוח" בעל חקלאות פלחה ושלחין בעיקרו, לעמק בעל תכסית מוגבהת וחקלאות המבוססת על מטעים.
התוכנית המוצעת עשויה לגרור הפרה משמעותית לנוף הייחודי והפתוח של עמק איילון, לפגיעה משמעותית במערכות הניקוז הטבעיות של העמק ומעלה ספיקות רבות באשר לאפשרות השימוש החוזר בקרקע למטרות עיבוד חקלאי.
