"הסיבות להיווצרות ולקיום המשפחות השולטות במשק כנראה לא כלכליות"

כ-20 קבוצות עסקיות, רובן ככולן בבעלות משפחות, שולטות על כ-160 חברות ציבוריות בעלות נתח של קרוב ל-40% מהכלכלה הישראלית. כך קובע איש מחלקת המחקר בבנק ישראל, קונסטנטין קוסנקו. החוקר אינו מתמקד בזהות המשפחות, אולם נציין ביניהן את משפחת עופר, תשובה, דנקנר, אריסון, שטראוס, אנג'ל, בורוביץ ולבייב. זהו המחקר הראשון מצד בנק ישראל העוסק בריכוזיות הגבוהה בקרב המשפחות השולטות במשק. עד כה ערכו סקרים בנושא בעיקר חברות פרטיות.

המחקר דן בהתהוותן של הקבוצות העסקיות בישראל והשפעתן ברמת החברות וברמת המשק הלאומי. הוא התבסס על נתוני בעלות על כ-650 חברות ציבוריות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב בין השנים 2005-1995. "נמצאו עדויות היסטוריות מובהקות לקיומן של קבוצות עסקיות בישראל, כאשר התהוותן התרחשה על-רקע פעילותה של הממשלה במיגזר העסקי ובשווקים הפיננסיים, התפתחותו המהירה של המשק, זעזועים גיאו-פוליטיים ועלייתן של האליטות השולטות, אשר התחלפו לא פחות מאשר שלוש פעמים מאז קום המדינה".


שולטות בכשליש מהמשק

על סמך המדגם נמצא כי בתקופה הנסקרת כ-20 קבוצות עסקיות, רובן ככולן בבעלות משפחתית, שלטו על כ-160 חברות ציבוריות שנתחן בממוצע היה קרוב ל-40% מהשוק. נתח השוק של 10 הקבוצות הגדולות הוא בין הגבוהים בעולם המערבי ונאמד על 30% מהשוק. "מהסתכלות על מבנה של קבוצות עסקיות בישראל עולה מסקנה ברורה כי קיימת הפרדה בין זכויות הבעלות על החברות המסונפות לבין השליטה עליהן: כך נמצא כי כ-80% מהחברות המסונפות מוחזקות במבנה פירמידלי, כאשר שליטה בפועל על חברות אלה, ע"י בעליהן הייחודיים של קבוצות, מושגת דרך שרשרת השליטה וע"י זכויות מועטות יחסית בהון.

לדברי קוסנקו, נתח השוק של 10 הקבוצות הגדולות הוא בין הגבוהים בעולם המערבי - 30% מהשוק. קבוצות עסקיות בישראל הן בעלות פיזור ענפי רחב, עם התמקדות במגזר הפיננסי: כמחצית מהחברות במיגזר הזה מסווגות כמסונפות. בממוצע, חברות מסונפות לקבוצות עסקיות בישראל מאופיינות בבשלות גבוהה, בצמיחה נמוכה, השקעה מועטה במו"פ וברמת סיכון גבוהה יותר יחסית לחברות הלא-מסונפות.


פיזור ענפי רחב

לעצם ההשתייכות לקבוצה עסקית בישראל אין השפעה על רווחיותה של החברה המסונפת. עם זאת, ערכן הפיננסי של החברות המסונפות נמוך מזה של האחרות באופן מובהק. מימצאים אלה מצביעים על פרמיה שלילית של השוק באשר לחברות המסונפות. נמצא כי קבוצות עסקיות בישראל הן בעלות פיזור ענפי רחב, עם התמקדות רבה במגזר הפיננסי: כ-50% מהחברות במיגזר זה ניתן לסווג כמסונפות. המחקר מוצא כי החברות המסונפות לקבוצות עסקיות בישראל מאופיינות בבשלות גבוהה, הן מבחינתן הגיל הבורסאי והן מבחינת היקף הנכסים, בצמיחה נמוכה, השקעה מועטה במו"פ וברמת סיכון גבוהה יותר יחסית לחברות הלא מסונפות.

הניתוח האקונומטרי המוצג במחקר מעלה כי לעצם ההשתייכות לקבוצה עסקית בישראל אין השפעה על רווחיותה של החברה המסונפת, כפי שהיא נמדדת על-פי מספר פרמטרים חשבונאיים. עם זאת, ערכן הפיננסי של החברות המסונפות נמוך מזה של האחרות באופן מובהק. ממצאים אלה מצביעים על פרמיה שלילית של השוק באשר לחברות המסונפות; המחקר מעלה השערות באשר לקיומה של הפרמיה השלילית ומוצא את אי-יעילותם של השווקים הפנים-קבוצתיים, פוטנציאל לניצול מיעוט המשקיעים בעתיד, מעורבותה המשפחתית בניהול או הסתברות לפירוק הקבוצה בשל השתבשות היחסים בין בעליה - כהסברים פוטנציאליים לתופעה זו.


רלוונטיות כנעט בכל סוגייה כלכלית העולה לדיון

קוסנקו מגדיר "קבוצה עסקית" בהגדרה לא-פורמלית כקבוצה של חברות המנהלות פעילות עסקית בשווקים שונים, נתונות לשליטה אדמיניסטרטיבית ופיננסית אחת וקשורות ביניהן בקשרי אמון הדדי, על בסיס רקע אישי, אתני או עסקי משותף. קבוצות עסקיות הן חלק אינטגראלי מחיי השוק במרבית הכלכלות בעולם. הן נבדלות ביניהן בפרמטרים רבים - ברמת הפיזור הענפית, בזהות הבעלים, במבנה ההחזקות, במידת המעורבות במיגזר הפיננסי, בסיבות להיווצרותן וכן באופן התפתחותן והישענותן על קשרי הון-שלטון. קיומן של קבוצות עסקיות משנה את התפיסה המקובלת של הפירמה כיחידה כלכלית, וכך הופכת קבוצות אלו לרלוונטיות כמעט לכל סוגיה העולה לדיון כלכלי: בכל דיון בצמיחה ופיתוח, במימון חברות, במבנה אירגוני, בתחרותיות, בריכוזיות, בהתמודדות עם משברים פיננסיים ועוד נודעת לניתוח השפעתן של הקבוצות העסקיות חשיבות לא מבוטלת.

המחקר מתמקד בקבוצות העסקיות בישראל - בהיסטוריה של התהוותן, במבנה שלהן ובהשפעתן על החברות ועל המשק כולו. לבחירה בישראל כמוקד למחקר כמה סיבות: ראשית, ישראל נמנית עם המשקים המפותחים, שלגביהם בולט היעדרן של עדויות שיטתיות על תפקידן והשפעתן של הקבוצות העסקיות; שנית, עצם קיומן של קבוצות כאלה בישראל, על-רקע פעילותם של מוסדות פיננסיים איתנים ושוק הון מפותח מנוגד לתפיסה המקובלת, שלפיה מבנה ריכוזי של בעלות וריבוי של קבוצות שליטה מוסבר בהיעדרה או בחולשתה של מערכת אכיפה המגינה על זכויות המשקיעים.


התבצרות ופגיעה ביעילות המשק

"יתרה מזאת, המיקרה הישראלי הוא פלטפורמה ייחודית לחקר אלמנטים רבים הקשורים במישרין או בעקיפין לסוגיית הקבוצות העסקיות בעולם; זאת מפני השילוב של תולדות התפתחותן של הקבוצות העסקיות ומעורבותה של הממשלה בפעילות המשק, קשרי גומלין הדוקים בין החברות למערכת הבנקאות, חילופים אינטנסיביים של האליטות השולטות, שינויים מהותיים בחקיקה בשוק ההון והתפתחותה הכלכלית המהירה של המדינה".

קוסנקו קובע במחקרו כי "הסיבות להיווצרותן של הקבוצות העסקיות בישראל ולהמשך קיומן הן כנראה לא כלכליות - כגון יוקרה ושיקולים פרטיים של בעליהן - ועלולות להוביל להתבצרות יתר של הקבוצות ועימה לפגיעה ביעילותו של המשק הישראלי".