עתירה: למנוע פרובוקציות של 'שוברים שתיקה'

מבקשים להתנגד לשוברים שתיקה. הישוב היהודי בחברון הגישו בקשה (יום ג', 3.6.08) להכלל בעתירה נגד המדינה של שוברים שתיקה בפרשת "הסיורים הלימודיים" בחברון. חברי הארגון טוענים בעתירה כי הצבא והמשטרה מנהלים נגדם מדיניות של "מניעת סיורים" ופוגעים בזכויותיהם. המדיניות מופעלת באמצעות הצגת צוי "שטח צבאי סגור" הכרזה על נוכחות הקבוצות מטעמם כ"התקהלות בלתי חוקית", ועוד.

הסיורים בחברון נועדו לטענת "שוברים שתיקה" "להביא בפני הציבור הישראלי את סיפוריהם של חיילים ישראלים ששירתו בשטחים הכבושים וזאת על-מנת לעודד דיון ציבורי על מחיריו המוסריים של הכיבוש". בסיורים מסבירים המדריכים מטעם הארגון "על מורכבויות העיר, על התנהלות המתנחלים בה ועל האופן שבו בחרו מפקדי הצבא להתמודד עם המשימות הלא פשוטות המוטלות עליהם. בין היתר מסבירים המדריכים כיצד נולדו מגבלות התנועה הקשות שהוטלו על הפלשתינים בחלק זה של העיר ומספרים את סיפורה של ההתנחלות היהודית וההשתלטות על הנכסים הפלשתינים בעיר".

המדיניות נגד סיורי הארגון "הינה בלתי סבירה באופן קיצוני ומונעת משיקולים זרים. כמו כן זוהי התנהלות הפוגעת בזכויות היסוד שלהם לתנועה ולביטוי תוך יצירת אפליה חמורה בין אזרחים ישראלים עפ"י מפתח של דעה פוליטית ואמונה אידיאולוגית", טוענים "שוברים שתיקה" בעתירה.

כאמור, הישוב היהודי בחברון הגיש בקשה (יום ג', 3.6.08) לצרפו לדיון כדי למנוע מתן היתר לסיורים הלימודיים. מנהלת המחלקה המשפטית בישוב היהודי אורית סטרוק טוענת כי במסווה של "סיורים לימודיים" מבצעים לכאורה חברי הארגון "פעילות פרובוקטיבית...תוך הפרת החוק והסדר, עימותים עם אזרחים, עם שוטרים ועם חיילים, חסימות כבישים תוך סיכון חיי אדם והתססה של האוכלוסיה הערבית בחברון נגד האוכלוסיה היהודית בעיר".

כדוגמא היא מציינת את "הצעדה הבלתי חוקית" שקיים הארגון ב-25.4.08 "על ציר התנועה היחיד של הישוב היהודי בחברון תוך שחברי הקבוצה מתפרעים וחוסמים את הכביש המשמש כציר ביטחון, מניפים שלטים בעברית ובערבית בגנות תושבי העיר היהודיים, מתעמתים עם אזרחים שלווים, מתסיסים את ערביי העיר ואף מתעמתים עם שוטרים וחוסמים דרכה של ניידת משטרה".

אירוע זה לטענתה, "שהוסתר לחלוטין מעיני בית המשפט", היווה כפי הנראה גורם בהחלטת הצבא והמשטרה "למנוע המשך הגעתם של שוברים שתיקה לעיר". הגעת הארגון לחברון לא נועדה "למטרות לימודיות" אלא "על-מנת לעורר ריב ומדון ולפגוע במרקם החיים העדין בעיר...להסית להדיח ולהתסיס את תושבי חברון הערבים".

עוד טוענת סטרוק כי המשטרה נוהגת "אי שיוויון קיצוני" באכיפת החוק בכך שאינה נותנת הגנה לתושבי הישוב היהודי בחברון מפני אנשי הארגון, כפי שהיא עושה זאת כלפי תושבים במקומות אחרים. סטרוק מונה בין היתר את מניעת כניסתם של אנשי ימין לכפרים ערביים "הגם שאותם אנשי ימין טוענים גם הם לא אחת כי כוונתם היא לימודית/ מחאתית/ הפגנתית", ואינה מאפשרת תהלוכת מצעד הגאווה בתוך שכונות חרדיות או אף בסמוך אליהן "וכל זאת מתוך גישה מסורתית ושיטתית של המשטרה ולפיה נעשה ניסיון למנוע התגרות באוכלוסיה אזרחית באשר היא במקומות מגוריה".

באותה מידה לטענתה, אין לאפשר "פעולות מחאה ופרובוקציות" של "שוברים שתיקה", באזור מגוריהם של תושבי הישוב היהודי בחברון. סטרוק מוסיפה כי במסגרת הטענות בפני בית המשפט תציג חומר רב על שוברים שתיקה "ועל כוונותיהם האמיתיות ועל הפגיעה שלהם בזכויות היסוד של התושבים היהודיים".