|
|
|
|
 | אוגוסט 2002: הוועדה המחוזית החליטה על הוצאת הכלובים | |
| נובמבר 2002: המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית מתאר ארצית לחופי אילת (תמ"א13) ללא שילוב חקלאות ימית במפרץ | |
| יולי 2004: המדענים של המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים קובעים: שונית האלמוגים נפגעה קשות מכלובי הדגים | |
| ספטמבר 2004: צוות מדענים בינלאומי (IET) ביקר בישראל והמליץ להוציא את הכלובים | |
| אוקטובר 2004: המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה: עיקרון הזהירות המונעת מחייב הוצאת הכלובים | |
| נובמבר 2004 :המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מחליטה בשלישית(!) על הוצאת הכלובים. הוחלט להוציאם בהדרגה תוך 14 חודשים ולא להתיר הכנסת דגים חדשים למי המפרץ | |
| יוני 2005: התקבלה החלטת ממשלה מס' 3688 המאשרת את תמ"א 13 ללא סימון חקלאות ימית במי מפרץ אילת, כי יש לפנות את הכלובים עד יוני 2008 | |
| ינואר 2007: לראשונה מתחילים להוציא את הכלובים בפיקוח המשרד להגנת הסביבה ואגף הדייג | |
| 17.6.08 – הוצא הדג האחרון מכלובי הדגים במפרץ אילת | |
|
|
|
|
אבן-דרך נרשמה היום (ג', 17.6.08) לאחר שנים של מאבקים ציבוריים ודיונים ממשלתיים. הדג האחרון הוצא מכלובי הדגים במפרץ אילת.
בתהליך שלווה על-ידי התחנה למניעת זיהום ים אגף ים וחופים המשרד להגנת הסביבה ואגף הדייג, קיימו חוות הדגים באילת את החלטת הממשלה (מס' 3688 מיום 5.6.05) להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת.
שתי החוות לגידול דגים בים באילת "ערדג" ו"דג סוף" הוקמו בשנת 1995 ומוקמו בראש מפרץ אילת סמוך לחוף הצפוני.
משנת 1997, הועלתה כמות המזון המסופקת לדגים שבכלובים, וכמעט שהוכפלה כמות חומרי הדשן (חנקן וזרחן) במים העמוקים בראש מפרץ אילת. צעד זה אובחן על-ידי מדענים כאבן דרך ראשונה בפגיעה משמעותית במצב שונית האלמוגים במפרץ אילת.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי לחקלאות הימית (גידול דגים תעשייתי בים) ישנן השלכות סביבתיות רבות הנובעות מעובדת הימצאות כמות גדולה מאוד של דגים, כ-2,000 טון בשנה, בשטח מצומצם, והצורך בהאכלתם במזון מיוחד בכמות של כ-4,200 טון בשנה. על-פי נתוני אגף הדייג במשרד החקלאות, העשרה מסיבית וסדירה זו של מי המפרץ בחומרי דישון (במזון ובלשלשת הדגים), יוצרת תגובת שרשרת הפוגעת באיכות מי הים, ומאיצה את קריסת השונית על מגוון בעלי החיים המאכלסים אותה וחיים סביבה. השלכות סביבתיות אלו גדלות כאשר מדובר במקום כה רגיש וייחודי כמו ראש מפרץ אילת, המקיים מערכת אקולוגית עדינה הרגישה במיוחד לשינויים באיכות המים.
לאור נתונים אלו החל מאבק ציבורי נגד כלובי הדגים להצלת שונית האלמוגים במפרץ אילת. המאבק הוצף ועלה לדרגים הממשלתיים בדיונים ובעריכת מספר מחקרים מדעיים לברור ההשפעות הסביבתיות של כלובי הדגים על איכות המים והאיזון הטבעי במפרץ אילת.
