בית המשפט הגבוה לצדק דחה (יום ב', 14.7.08) את עתירתה של לשכת עורכי הדין נגד הוראת השעה המאפשרת הסדר ניסיוני לעריכת דיונים משפטיים בבקשות להארכת מעצר או לשחרור בערבות של חשודים בגירים בהליכים ראשוניים, לפני הגשת כתב האישום, באמצעות היוועדות חזותית (Video-Conference). השופטים איילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ויוסף אלון חייבו את לשכת עוה"ד בתשלום שכר טירחת עורך דין למדינה בסך 30,000 שקל.
משמעות השיטה הדיונית שנגדה עתרה לשכת עוה"ד היא כי בעת הדיון המשפטי בעניינו של חשוד, הוא נותר מוחזק בבית המעצר, באולם מיוחד המוקצה לצורך כך, ובו ציוד אלקטרוני לקליטה של הדיון המשפטי המתקיים באולם בית המשפט. המשתתפים בדיון בבית המשפט יכולים לצפות במראהו של החשוד ולשמוע את דבריו. הדיון מתקיים במעמד השופט, בא-כוח התביעה, סנגורו של החשוד, וכל גורם נוסף המעורב בהליך. מתקיים קשר אודיו-ויזואלי הדדי מתמיד בין החשוד לבין המעורבים בהליך הדיוני, ולחשוד ניתנת אפשרות להשמיע את דברו בדיון באמצעות המערכת האלקטרונית, וכן לנהל שיחה חסויה עם סנגורו. על-פי החלטת הכנסת, הוראת השעה אמורה לפקוע ב-23.7.08.
לשכת עוה"ד טענה באמצעות עורכי הדין אביגדור פלדמן ומירי הרט כי הסדר זה אינו חוקתי, משום שהוא פוגע פגיעה מהותית בזכויות יסוד של החשוד להליך פלילי תקין. בין היתר, שולל ההסדר, לטענתה, את זכות היסוד של חשוד להיות נוכח בדיון המשפטי המתנהל בעניינו ואת העיקרון ש'אין דנים אדם שלא בפניו'. לגישתה, נוכחותו הפיסית של החשוד באולם בית המשפט היא תנאי הכרחי לקיום הליך משפטי הוגן, ולקיום האינטרס הציבורי הכרוך בכך. נוכחות וירטואלית של החשוד בדיון משפטי בעניינו, באמצעות מערכת אלקטרונית, פוגעת בהגנתו, בהיעדר המגע האנושי והקשר הישיר הנדרש בין הגורמים המעורבים בהליך, שהם הכרחיים לקיום דיון אמיתי ויעיל. מהשופט נמנעת התרשמות ישירה מהחשוד, ויכולת החקירה והטיעון של הסנגור נפגעת. לגישת הלשכה, החוק נובע, בעיקרו, משיקולים כלכליים ומשיקולי נוחות של מערכת אכיפת החוק, לא נועד לתכלית אמיתית של הגנה על חשודים, ופוגע בכך בכבודם וביכולת הגנתם. הדבר עלול אף להותיר את החשוד בתחושה קשה שלא ניתן לו יומו בבית המשפט, בהליך שעניינו דיני נפשות.
השר לביטחון פנים ושר המשפטים ביקשו מבג"צ, באמצעות עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה לדחות את העתירה על הסף, משום שמדובר בהסדר חקיקתי מוגבל וזמני, העומד ממילא לפוג בקרוב. תכליתו העיקרית של ההסדר היא לבחון שיטה חדשה של ניהול דיון בהיוועדות חזותית, ולהפיק מכך לקחים לגבי העתיד. עוד נטען כי החוק גופו אינו פוגע בזכויות חוקתיות של חשוד בהליך הפלילי, ואף מקדם אותן.
מתגובת השרים ניתן ללמוד כי זה כמה שנים נשקלת האפשרות לבחון שימוש באמצעי של היוועדות חזותית כתחליף לנוכחות פיסית של חשוד באולם המשפט בהליכי הארכת מעצר לצורך חקירה. הליך זה הופעל בהצלחה בכמה מדינות בעולם. לטענת השרים, יש להסדר זה יתרונות לחשודים ולמערכת אכיפת החוק, ובכללם צמצום הצורך בטלטול העצורים מבית המעצר לבית המשפט, חיסכון במשאבים, הקטנת משך זמן המעצר, מתן הזדמנות להתייעצות מלאה ונאותה יותר עם עורך-הדין, הקטנת חשיפתו של העצור לציבור הרחב הנוכח באולמות המשפט, וצמצום הסיכון של בריחת עצורים.
לשם בחינת הנושא, הוקם לפני כמה שנים צוות היגוי בין-משרדי. במהלך עבודת הצוות, ביקשו נציגי לשכת עוה"ד כי הליך ההיוועדות החזותית ייעשה בהסכמת העצור בלבד. דרישה זו נתקבלה, וגולמה בחוק הזמני הנוכחי.
שופטי בג"צ: אין פגיעה חוקתית
בפסק הדין שדחה את העתירה כתבה השופטת פרוקצ'יה כי היא וחבריה לא שוכנעו בקיומה של פגיעה חוקתית בזכויות חשודים, הכרוכה בהפעלת שיטת ההיוועדות החזותית. "השיטה הדיונית נועדה להביא לרפורמה, האמורה להקל הן על החשודים והן על מערכת אכיפת החוק בהיבטים שונים. אף שמתלווים לשיטה שיקולים של הקלה על מערכת אכיפת החוק בנטל הכבד המוטל עליה, היא ערה ורגישה להשפעתו של החידוש על החשוד ועל זכויותיו הדיוניות. לכאורה, נוכחותו של החשוד בדיון המשפטי בעניינו באמצעות המערכת האלקטרונית מאפשרת לו לקחת חלק מלא בהליך הדיוני ולממש את זכויותיו הדיוניות; היא מונעת ממנו טלטול מכביד מבית המעצר לאולם בית המשפט, הכרוך לא אחת בסבל והכבדה; היא מאפשרת לו לקיים את ההליך כשהוא רחוק מן העין הציבורית, ומגינה על פרטיותו. היא אינה גורעת מזכותו של החשוד להיוועץ עם הסניגור ולנהל עימו שיחות חסויות. ומעבר לכל אלה - החלתה של השיטה מותנית כל כולה ברצונו ובהסכמתו של החשוד, ואינה נכפית עליו בשום צורה. מדובר אך ורק בחשודים בגירים, אשר נתנו הסכמתם לאחר היוועצות עם סנגוריהם".
השופטת הוסיפה כי במישור המעשי, משמעויות הפעלתה של השיטה יילמדו הלכה למעשה בזמן הקרוב, עם פקיעת החוק. במסגרת זו יתנו הגורמים המוסמכים, בין היתר, את דעתם לשאלה כיצד פעלה השיטה במציאות החיה, וכיצד היא השפיעה על יכולתו של החשוד להביא את דברו לבית המשפט, ולבית המשפט להתרשם ממנו התרשמות ישירה ובלתי אמצעית. במסגרת הפקת הלקחים, יש להניח כי תינתן תשומת לב, בין היתר, גם להשגותיה של לשכת עורכי הדין על טיב השיטה ודרכי הפעלתה.
