נתונים אלו אינם עולים בקנה אחד עם נתונים שהציגה אתמול מינהלת סלע. בתדרוך לעיתונאים בו נכחו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ד"ר חיים פיאלקוב, ראש מינהלת סל"ע, צביה שמעון, מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, והמשנה למנכ"ל במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוסי ישי. בתדרוך נאסר על העיתונאים להקליט או לצלם.

מנתונים הנמצאים בידי מנהלת סל"ע עולה כי הסכום הכולל שהושקע עד כה בתהליך ההינתקות ובשיקום המפונים עומד על כ-8 מיליארד שקלים. הסכום כולל את עלויות משרד הביטחון, כספי הפיצויים, השקעה בתשתיות וסיוע חברתי.

נמסר כי הממשלה מאפשרת לבצע העתקה קהילתית באמצעות הקמת יישוב חדש או הצטרפות ליישוב קיים. על-פי מודל העתקה שנקבע בחוק, קבוצה המונה לפחות 20 משפחות זכאיות, יכולה לבקש לקחת חלק בהסכם ההעתקה המזכה אותה בזכות לישוב חדש או שכונה נפרדת כחלק מהרחבה של יישוב קיים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר כי יש פתרון לכל מתיישב. "מנתונים הנמצאים בידינו עולה כי 72% ממשפחות המפונים מחבל עזה וצפון השומרון כבר מימשו את הפיתרון שניתן להם במסגרת ההעתקה הקהילתית", דברי דינור. לטענת המינהלת, חלק מהמפונים שקיבלו מגרשים מוכנים לבנייה מהמדינה, אף החלו בבניית בית הקבע שלהם. במינהלת מעריכים כי עוד כמה מאות "בני מקום" (בנים ממשיכים) יוכלו לרכוש מגרשים בסמוך להוריהם ללא מכרז ובפריסה לתשלומים.

העלות הממוצעת שהושקעה בכל משפחה בפיצויים, ביישובים הזמנים וישובי הקבע עומדת על כ-3 מיליון שקלים. מינהלת סל"ע אומרת שהיא פועלת למימוש הסכם ההבנות עם חברי הכנסת על תוספת פיצוי ומענקים מיוחדים בעלות כוללת של 640 מיליון שקלים. ראש המינהלת אמרה כי המפונים קיבלו את מרבית הפיצויים המגיעים להם ואת הכלים והתשתיות לבנות את בתיהם מחדש. שמעון האשימה "קבוצה קטנה", כלשונה, של עשרות בודדות של משפחות, המעכבת את תהליך השיקום "מסיבות שאינן ברורות לנו". היא קראה לאותן משפחות להגיע למינהלת, לחתום על ההסכמים ולצאת לדרך חדשה, כהגדרתה.

באשר לחקלאי גוש קטיף אומרים במינהלת כי כ-80 מתוך 160 בעלי נחלות שהיו פעילים כחקלאים בגוש קטיף הקימו משק חקלאי על אדמה ששכרו באופן פרטי או קיבלו קרקע חלופית מהמדינה. כ-100 חקלאים עתידים לקבל קרקע בשנה הקרובה.

מנתונים הנמצאים בידי מנהלת סל"ע עולה כי עד כה קיבל חקלאי ממוצע מגוש קטיף פיצוי בגובה של כ-5 מיליון שקלים לנחלה, באופן ישיר ועקיף, סכום שיאפשר להקים חממות חדשות בהיקף גדול מזה שהיה לאותו חקלאי בגוש קטיף.

מיישבים אזורי עדיפות לאומית

"במטרה להיענות לבקשות המתיישבים, הממשלה מקדמת על-פי בחירת המתיישבים, כ-24 נקודות התיישבות, מאבני איתן שברמת הגולן ועד לישובי החלוציות אשר בנגב המערבי", נאמר בתדרוך. "כמו כן, למעלה מ-80% ממפוני גוש קטיף יבנו את בתי הקבע שלהם בדרום הארץ. ממושב אמציה שבחבל לכיש ועד לישובי החלוציות שבדרום הנגב המערבי, הוקמו על-ידי מנהלת הסיוע 7 ישובים חדשים ו-5 הרחבות ליישובים קיימים. כיום נמצאות באזור הדרום 755 משפחות ממפוני גוש קטיף ועוד כמה מאות 'בני מקום' עתידים לקנות שם קרקע. לצד הסיוע בבניית תשתיות, מינהלת סל"ע משקיעה משאבים רבים בסיוע חברתי ואישי למפונים. הסיוע ניתן למשפחות, ליחידים, לבני נוער ולחיילים. ממשלת ישראל קיבלה עד היום 16 החלטות בנושא הסיוע החברתי והחינוכי בסכום כולל של 100 מיליון שקלים".

מספר המובטלים בקרב המפונים גבוה פי שלושה מהממוצע הארצי - 17% מובטלים לעומת 6.3% בקרב שאר האוכלוסיה.

כמחצית מהמשיבים (51%) היו מועסקים כשכירים בסקטור הציבורי והפרטי. ל-14% מהמשיבים היה עסק פרטי ו-12% מהמשיבים עסקו בחקלאות.

17% מהמשיבים מדווחים כי הם מובטלים כיום. מהם, 56% עוסקים כיום באופן פעיל בחיפוש עבודה ו-30% לא עוסקים באופן פעיל בחיפוש עבודה. 44% פסימיים לגבי יכולתם למצוא עבודה בחודשים הקרובים ו-38% אופטימיים ביחס לכך.

כשליש מאלו שעסקו בחקלאות בעבר (31%) מובטלים כיום. כעשירית מקרב בעלי העסקים הפרטיים בעבר (11%) מובטלים כיום. כחמישית מקרב השכירים בסקטור הציבורי בעבר (18%) ומקרב הסקטור הפרטי בעבר (17%) מובטלים כיום.

רוב מוחלט מעקרות הבית והגמלאים בעבר (75%) ממשיך לעסוק באותו עיסוק. רוב גדול מהשכירים בסקטור הפרטי (66%) ממשיך לעסוק באותו עיסוק. רוב גדול מהשכירים בסקטור הציבורי (51%) ממשיך לעסוק באותו עיסוק. רוב מקרב בעלי העסקים הפרטיים בעבר (44%) ממשיך להחזיק בעסק פרטי גם כיום.

קצת פחות ממחצית מהמשיבים (41%) מדווחים כי בן הזוג מועסק כיום כשכיר בסקטור הציבורי והפרטי. ל-4% יש כיום עסק פרטי ו-5% עוסקים כיום בחקלאות. כחמישית מהמשיבים (21%) מדווחים כי בן הזוג מובטל כיום.

רוב המשיבים (50%) מרוצה או מרוצה מאוד מהעיסוק הנוכחי. 11% מרוצים במידה בינונית מהעיסוק, וכרבע (24%) אינו מרוצה או אינו מרוצה כלל מהעיסוק הנוכחי. שביעות הרצון הממוצעת מהעיסוק הנוכחי היא 3.34 (שקול לציון של 67 מ-100) משקפת שביעות רצון בינונית מהעיסוק.

96% ממפוני גוש קטיף מרגישים פגועים ומאוכזבים מיחסם של הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות כלפי מפוני גוש קטיף. 90% מהמפונים מרגישים שאין עם מי לדבר ושצריך להמשיך ולהיאבק בכל הכוח על הזכויות ועל מימוש ההבטחות למפונים.

98% מהעקורים מעניקים ציון נכשל או נכשל מאוד לממשלת ישראל על הטיפול בהם. 83% מעניקים ציון דומה למינהלת סל"ע על הטיפול בהם. 80% מעניקים ציון דומה לחברי הכנסת על הטיפול בהם. 73% מעניקים ציון דומה לפוליטיקאים ולמפלגות מהימין על הטיפול במפוני גוש קטיף.

42% מהמשיבים טוענים כי הפינוי מגוש קטיף יצר שינוי בעמדותיהם של בני הנוער במשפחתם ביחס לגיוס לצה"ל. מהם, הרוב הגדול (65%) טוען שהשינוי שנוצר הוא לא להתגייס לצה"ל, 11% טוענים שהשינוי שנוצר הוא לא להתגייס ליחידות קרביות ו-7% טוענים כי השינוי שנוצר הוא לדחות את הגיוס לצה"ל.

המשיבים חלוקים בעמדותיהם כלפי המשפט לגבי תחושת הפסימיות לגבי העתיד: כמחצית מהמשיבים (45%) מסכימים למשפט "אני מרגיש/ה פסימי לגבי העתיד שלי ושל משפחתי", וכמחצית מהמשיבים (45%) אינם מסכימים למשפט זה.

למעלה ממחצית מהמשיבים (55%) סבורים כי חל שינוי לרעה במצבם הבריאותי מאז הפינוי מגוש קטיף. 42% סבורים שלא חל שינוי משמעותי במצבם הבריאותי ורק 1% סבור שחל שינוי לטובה במצבו הבריאותי. מדד הפער שלילי וגבוה (54%-), ומשקף כי מפוני גוש קטיף נוטים לתפוש את מצבם הבריאותי כגרוע יותר בהשוואה לעבר.

מקרב המשיבים הסבורים שבמצבם הבריאותי חל שינוי לרעה. הרוב המוחלט (85%) מעריך כי השינוי לרעה במצב הבריאותי קשור לפינוי, כשליש מדווח על דיכאון, חרדה ופחד (37%) כשליש מדווח על מחלות פיסיות שונות (32%) ו-13% מדווחים על נדודי שינה.

רוב גדול מהמשיבים (74%) מתאר את מצבו הכלכלי כבינוני, גרוע או גרוע מאוד. רבע מהמשיבים (25%) מתאר את מצבו הכלכלי כמצב טוב או טוב מאוד. הציון הממוצע לתיאור המצב הכלכלי הוא 2.70 (שקול לציון של 54 מ-100) ומשקף מצב כלכלי בינוני.

רוב מוחלט מהמשיבים (79%) מצהיר כי אינו מקבל כיום עזרה או תמיכה כלכלית כלשהי מקרובי משפחה או מחברים. 15% מצהירים כי הם מקבלים מהם תמיכה.

כמחצית מהמשיבים (51%) משתמשת בכספי הפיצויים לבניית בית בהווה או בעתיד, וכשליש מהמשיבים (32%) משתמש בכספי הפיצויים לפרנסת המשפחה או להשקעה במקור פרנסה.

רוב גדול מהמשיבים (69%) מעריך כי כספי הפיצויים שנותרו כיום ברשותו, לא יספיקו לבנות את בית הקבע שלו. 17% מהמשיבים מעריכים כי כספי הפיצויים יספיקו, פחות או יותר או באופן מלא, לבניית בית הקבע.

מרבית המשיבים (70%) מתארים כיום את המצב הכלכלי של המשפחה כגרוע יותר בהשוואה למצב הכלכלי לפני הפינוי מגוש קטיף. 24% סבורים שלא חל שינוי משמעותי במצבם הכלכלי ורק 3% סבורים שחל שינוי לטובה במצב הכלכלי של המשפחה. מדד הפער שלילי וגבוה (67%-), ומשקף כי מפוני גוש קטיף נוטים לתפוש את המצב הכלכלי של משפחתם כגרוע יותר בהשוואה לעבר.

רוב המשיבים (55%) נזקק לטיפול נפשי או פסיכולוגי מאז הפינוי מגוש קטיף. 39% לא נזקקו לטיפול זה.

בקרב רוב המשיבים (64%) לא חלו שינויים משמעותיים ביחסים בין בני המשפחה הקרובה שלהם, מאז הפינוי מגוש קטיף. אולם בקרב יותר מרבע מהמשיבים (29%) חלו שינויים לרעה ביחסים בין בני המשפחה הקרובה שלהם, מאז הפינוי מגוש קטיף. השינויים לרעה באים לידי ביטוי באווירה עכורה (40%) בהתרחקות ובמיעוט מפגשים (22%) ובשלבים שונים של הליכי גירושים (19%).