'הלשכה', ביטאון הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים, מפרסם בגיליון מס' 63, סידרת כתבות וראיונות בנושא נשים במשפט.
בין המרואיינות: השרה ציפי לבני, השופטת אלישבע ברק, נציבת מס הכנסה עו"ד טלי ירון-אלדר, לאה דקל, אנה שניידר, רבקה שקד, רחל בנזימן ויהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
ציפי לבני: "כשנכנסתי לפוליטיקה, תפשתי שההסתכלות עלי היא קודם כל כעל אישה. המערכת הפוליטית נוטה לשבץ אותך על-פי מקום ותקן. בסיס ההשוואה כלפי היה על-פי נשים אחרות. לא יכולתי להפסיק לשמוע מה המכנה המשותף ביני לבין נשים אחרות בפוליטיקה ובליכוד. אני ג'ינג'ית אך לא השוו אותי לג'ינג'ים אחרים... לא מעניין איזה אדם יושב על הכיסא? לא כמה נשים רצות אלא מי הן הנשים הרצות? תפשו במזנון הכנסת כל אחד מחברי מרכז הליכוד ותקבלו מיד רשימה מי הן הנשים המועמדות לכנסת".
אלישבע ברק: "יכול להיות שאישה יותר רגישה לזכויות מגבר, אך ככלל אינני חושבת כך. הבעל שלי יותר פמיניסט ממני. לא חשתי אפליה על-רקע היותי אישה. אבל סבלתי מאפליות אחרות. סבלתי מ"אנטי-פרוטקציה" כי אני אישתו של... אך לא כי אני אישה".
טלי ירון-אלדר: "כדי שאישה תצליח, היא צריכה את הגיבוי שיש מישהו שדואג לילדים בבית, אך בעיקר צריכה בחירה אמיתית בדרך. לא לחיות כל הזמן עם רגשות אשמה. צריך השלמה עם הדרך שבחרת. הילדים שלי לא רגילים לראות את האמא בבית שלהם".
יהודית קרפ: "המחלקה שלי מורכבת רק מנשים משום שלדעתי נשים חושבות בצורה יותר מורכבת, הן מביאות מטענים מסוג אחר. בסך הכל החשיבה שלהן לפי דעתי היא הרבה יותר שלמה, רחבה ומקיפה".
