חקלאי החולה: נגרש את העגורים

25 נציגי ישובים בעמק החולה החליטו כי לא יאפשרו "האכלה תיירותית" של העגורים הנודדים לאזורם. בכינוס חרום שקיימו, גמרו אומר להרחיק את העגורים משדות העמק עם הגיעם לארץ, אם לא יימצא מימון לתוכנית מקפת להסדרת שהותם בחולה.

הבעיה החלה כאשר האורחים לרגע הפכו לאורחים של פגע. בעבר, העגורים לא נהגו כלל להתעכב בעמק החולה, אך שינו את נוהגם זה בעקבות הפיתוח באזור, ובעקבות ההצפה המחודשת של החולה.

זמיר כרמי, מרכז התארגנות גידולי השדה בעמק החולה, אמר שהעגורים הם אורחים של כל עם ישראל לתקופת החורף. "לא ייתכן שקבוצה מצומצמת של חקלאים תצטרך לשאת על גבם את הוצאות שהותם מתוך הגידולים שנועדו לפרנסתם. יש תוכנית כוללת שמקובלת על כל גורמי שמירת הטבע והחקלאים, הבעיה היא מימון התוכנית", אמר כרמי.

גם נוחי דנקנר מנסה לסייע

העגורים השוהים בעמק החולה מהווים את האטרקציה התיירותית המרכזית בעונת הסתיו בגליל העליון, ומושכים לאזור מאות אלפי ישראלים, שמניבים הכנסות נאות למסעדות, לבעלי הצימרים ואטרקציות תיירותיות אחרות. מי שסובלים מכך הם החקלאים, אשר תובעים יישום תוכנית כוללת להסדרת שהות העגורים בהשתתפות משרדי הממשלה, וגורמי התיירות האזוריים וזאת בנוסף לסכום שהקציבו החקלאים לתוכנית. קבוצת איי.די.בי, בראשות נוחי דנקנר, נרתמת בשנים האחרונות לעזרת הפרויקט כחלק מעזרתה לצפון, אולם בסיוע חשוב זה אין די ללא עזרת הגופים הציבוריים.

לדברי כרמי, הסדרת שהותם של העגורים בחולה בנויה משני מרכיבים: מהאכלה שלהם באזורים המתאימים באגמון החולה ומשמירה על השדות, כך שהעגורים יתרכזו באזורי ההאכלה. "מי שחושב שיוכל להסתפק ב'האכלה תיירותית' של העגורים לחדוות המבקרים, בעוד שבפועל את הסעודה האמיתית הם יעשו אחר כך אצלנו בשדות טועה, ויגרום לכך שלא תהיה פינה שקטה עבור העגורים בכל העמק,אלא ההפך מכך. בשנים האחרונות הנחנו שיובילו אותנו בכחש, וכל המעמסה נפלה על כתפינו, אולם בינתיים התבגרנו ובכוונתנו לשמור על מקור פרנסתנו".