תושבי אלסקה יתבקשו השבוע (יום ג', 26.8.08) להכריע במשאל עם בין שתי אופציות: דגים או זהב. במעלה הנהרות עשירי הדגה במפרץ בריסטול התגלו מרבצי נחושת וזהב עצומים, ויש חסידים לכל אחת מהאופציות הללו.
"אולי אלוהים הוא ששם את שני המשאבים הגדולים האלה זה ליד זה", אמר ג'ון שיבלי, מנכ"ל קונסורציום בינלאומי המבקש לכרות נחושת וזהב במקום, לעיתון ניו-יורק טיימס, "רק כדי לראות מה בני האדם יעשו איתם".
מה שתושבי אלסקה עושים כעת בעניין זה הוא להתקוטט זה עם זה, יותר מאי-פעם. מומחים טוענים כי המכרה עשוי להפיק מתכות ששווים 300 מיליארד דולר, ולספק משרות לאזורים הכפריים של אלסקה הסובלים מאבטלה. אבל כריית המתכות עלולה לשחרר כימיקלים שירעילו את דגמי הסלמון, העומדים במרכז ענף הדיג, שהכנסות ממנו נאמדות ב-300 מיליון דולר לשנה. בעוד המכרות יתכלו בהדרגה, הדגים מתרבים מחדש במשך אלפי שנים.
"אם תהיה שם דליפה אחת, מה יקרה?" שאל סטיב שייד, בן 50, יליד אלסקה הדג במפרץ בריסטול כל חייו לפרנסתו ולמחייתו. "זו הפרנסה שלנו. הם עומדים להרוס אותה".
לעתים נדירות יש חילוקי דעות כה חריפים בין בני אלסקה על אלו מאוצרות הטבע שלהם הם מוכנים לוותר. נפט? עצים? מחצבים? דגה?
המאבק סביב המכרה, המכונה מכרה פבל, לבש ממדים של מלחמה בין כלכלות ותרבויות, בין נחושת למים נקיים, בין זהב לבין דגי סלמון. בריתות ומחלוקות מוזרות התפתחו סביבו. הכורים מתווכחים עם הדייגים. האסקימואים, האלאוטים והאינדיאנים האטבסקים, וילידים אחרים של אלסקה המעוניינים בעבודה במכרה החדש, מנהלים אבק חריף נגד אחיהם החוששים שהמכרה יסכן אלפי שנות תרבות.
קמפיין חריף ויקר
כעת עוברת המלחמה לקלפיות. תושבי אלסקה יתבקשו ביום ג' להכריע את גורלו של צעד מס' 4, יוזמה שנועדה להגביר את ההגנה על הנחלים שבהם חיים דגי הסלמון. במשך החודשים האחרונים הפך צעד זה לנושא לאחד הקמפיינים היקרים ביותר בתולדות המדינה. שני הצדדים הוציאו יותר מ-10 מיליון דולר. מספרם של מתנגדי הצעד גדול פי שניים מתומכיו.
אבל ההצבעה תהיה כנראה צמודה, ותשקף את הקמפיין החריף. מודעות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט הציגו התפוצצויות באתרי מכרות, דגי סלמון מקפצים, כורים חמורי סבר החוששים לפרנסתם ודייגים מוצקים המודאגים לגורל שללם.
תכשיטנים, לרבות חברת טיפאני, נשבעו שלא ישתמשו בזהב שנכרה במכרה פבל, ואילו כמה חברות רבות עוצמה שמנהלים ארגוני ילידים באלסקה, הודיעו כי המכרה חיוני לאוכלוסיה הכפרית.
הדאגות גוברות בקרב שני הצדדים, למרות שחברות הכרייה לא יגישו את בקשתן הרשמית לבנות את המכרה עד שנת 2010, ויעברו עוד שנים רבות עד שתתחיל הכרייה.
מתנגדי המכרה חוששים הוא יפתח את האזור כולו לכרייה. לפי שעה, נראה שהמכרה יפעל כשילוב ש מכרה תת-קרקעי ומכרה פתוח, בגלל מבנה השכבות שבהן נמצאות המתכות. שתי השיטות ידרשו הקמת מצבורים גדולים של פסולת מכרה רעילה עם חומות שגובהם עשרות מטרים, וכן מתקן לעיבוד העפרות, משאבות שיסלקו מיליוני ליטרים מים מהשטח וכביש שאורכו יותר מ-100 קילומטר באזור שהגישה אליו היום אפשרית רק במסוק.
