|
|
פוטר ערב לפני [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הגנה על מילואימניקים. בית הדין הארצי לעבודה פסק פיצויים בגובה חמש משכורות לנהג משאית, איגור רובינשטיין, שפוטר יום לפני שירות מילואים. מדובר בסופו של הליך שהחל בתביעה לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין שהגיש הנהג רובינשטיין באמצעות בא-כוחו עו"ד דניאל טויטו, נגד המעביד חברת מובילי סלע. התביעה הוגשה לוועדת התעסוקה המופקדת על ביצוע חוק חיילים משוחררים. הוועדה קבעה כי רובינשטיין פוטר מהחברה ערב צאתו למילואים ועל-רקע קריאתו ה"תכופה" לשירות מילואים, ופסקה לו פיצוי בגובה 5 משכורות - 36 אלף שקלים וכן 4,000 שקלים בגין הוצאותיו עבור ההליך.
המעביד, חברת מובילי סלע, הגיש ערעור באמצעות בא-כוחו עו"ד אופק בלאיש, לבית הדין האזורי בטענה כי רובינשטיין פוטר על-רקע חשד כי היה מעורב בגניבת משאית ב"נסיבות חשודות" סמוך לביתו ולא בגלל שירות המילואים. בית הדין האזורי קיבל את טענת החברה, אך רובינשטיין הגיש ערעור לבית הדין הארצי.
בית הדין הארצי הפך כאמור את ההחלטה. השופטים עמירם רבינוביץ, נילי ארד ושמואל צור קיבלו את טענת רובינשטיין כי מדובר היה בפיטורין על-רקע שירות המילואים וכי עוד בטרם צאתו למילואים לחצו עליו מהחברה לדחות את שירות המילואים. עוד התקבלה טענתו כי מעולם לא הוכחו טענות החברה על מעורבותו כביכול בגניבת המשאית.
השופטים כתבו כי "הנתונים לפיהם זומן הנהג איגור רובינשטיין לשירות מילואים זמן קצר יחסית לאחר שסיים את שירות המילואים הקודם שלו עשויים לחזק את ההנחה שהחברה לא רוותה נחת משירות המילואים התכוף של רובינשטיין וזאת בלשון המעטה. גם בקשת החברה מרובינשטיין להגיש בקשה לדחיית שירות המילואים מחזקת הנחה זו".
בהתייחסם לטענות על גניבת משאית, כתבו השופטים כי העובדה שגם לעובדים אחרים בחברה הייתה גישה למפתחות המשאית "מקהה את החשד שרבץ לפתחו של רובינשטיין ביחס למעשה הגניבה של המשאית". יתרה מכך, החשד למעורבותו בגניבה "טרם בורר כדבעי אפילו ברמה הראשונית ובדיעבד בסופו של דבר לא הוכח מעולם בין השאר מתוך כוונת מכוון של החברה לא להגיש תלונה למשטרה נגד רובינשטיין, לטענתה, מחשש לאבד את הפיצוי חברת הביטוח במקרה של גניבה על-ידי עובד החברה". בכל מקרה, "ניתן היה להמתין עם הפיטורים לפחות עד תום התקופה האסורה בפיטורים - 30 יום מתום שירות המילואים", ולא לפטרו ב"ערב צאתו לשירות מילואים".
"פיטורים ממש ערב שירות המילואים מנוגדים לתכלית החוק שבאה להגן על תעסוקתו של איש המילואים בתקופת שירות המילואים ושלושים יום לאחריה ועקב שירות המילואים", כתבו השופטים. הם הוסיפו, "לא למותר לציין כי החברה מנעה מרובינשטיין מלקבל דמי אבטלה במשך שלושה חודשים, בכך שסירבה למלא את הטפסים המתאימים לשם כך והגדילה על-ידי כך את אובדן ההכנסה שלו בתקופה בה היה מחוסר עבודה".
