עובדים המשתמשים בימי מחלה רבים מסיבות פסיכיאטריות נמצאים בסיכון גבוה פי שניים למות מסרטן לעומת עובדים בריאים. כך קובע מחקר חדש.
החוקרים, מאוניברסיטת קולג' לונדון, מקווים כי הממצאים הלא צפויים יוכלו לעזור לזהות קבוצות בסיכון. ממצאי המחקר פורסמו בעיתון הרפואה הבריטי.
בקרב 6,500 עובדי מדינה, אלו שלקחו פרקי זמן ממושכים של ימי מחלה היו בסיכון גבוה ב-66% למוות מוקדם.
החוקרים משערים כי הסיכון לסרטן נובע מכך שאנשים הסובלים מדיכאון אינם פונים בשלב מוקדם מספיק לרופא.
הערכה לגבי תיעוד ימי המחלה התבססה על נתונים של עובדים מ-20 מחלקות ממשלתיות בלונדון, בין השנים 1985 ל-1988, שהושוו לשיעור התמותה עד לשנת 2004.
30% מהאנשים שניצלו מכסה אחת או יותר של 7 ימי מחלה לפחות, היו בסיכון גבוה ב-66% למוות מוקדם בהשוואה לאלו שלא לקחו ימי מחלה לתקופות ארוכות.
הסיכון הגבוה ביותר למוות מוקדם נראה בקרב אלו שלא הגיעו לעבודה בעקבות מחלת לב, שבץ או מצבים קשורים, שהיו בסיכון גבוה יותר מפי ארבעה למוות מוקדם לעומת אלו שלא נעדרו לתקופות ארוכות מסיבות של מחלה.
העדרות מהעבודה בעקבות מצבים הקשורים לדרכי הנשימה ולזיהומים הייתה קשורה גם היא לעליה בסיכון למוות.
סיבות אפשריות
עורכי המחקר ציינו כי זהו המחקר הראשון שהראה כי העדרות מהעבודה מסיבות פסיכיאטריות כמו דיכאון נמצאה קשורה למוות מסרטן.
למרות שלא חקרו את הסיבות לכך הם משערים כי אנשים הנוטים לדיכאון פונים פחות מאחרים לבקשת עזרה רפואית, או שהנטיה לדיכאון עלולה להשפיע על הערכת הסיכויים במקרים של סרטן. ייתכן גם שהדיכאון עלול להשפיע על הדבקות בטפול.
במאמר נלווה כתבו חוקרים כי איסוף המידע על העדרות מסיבות של מחלה יכול לספק לרופאים כלי שימושי לזיהוי עובדים בסיכון גבוה למחלות רציניות ולמוות.
המעסיקים יכולים גם להשתמש במידע כדי לספק עזרה לאנשים הסובלים מבעיות בריאות הקשורות לעבודה, כמו לחץ.
מומחים שהגיבו לממצאים הדגישו כי ישנו הגיון בכך שאותם עובדים שנעדרו לתקופות ארוכות בתדירות גבוהה יותר בעקבות מחלה סובלים גם מבעיות בריאות חמורות יותר בהשוואה לאלו שלא, ולכן יש לצפות לכך שהם בסיכון גבוה יותר למוות מוקדם.
עוד ציינו כי עדיין נדרש מחקר נוסף שיקבע אם שירותי בריאות במסגר עבודה יוכלו לזהות את אלו הנמצאים בסיכון גבוה ואלו התערבויות יוכלו למנוע מוות מוקדם כתוצאה מכך.