בחמשת השבועות של המפולת הפיננסית ב-1999, הוערך שווין חברות היי-טק שלא הרוויחו דבר ולא מכרו דבר, במיליארדי דולרים. "הפעם זה יהיה אחרת", אמרו המשקיעים לעצמם.
אבל הם שגו בגדול. בשנים 2000 ו-2001 צללו מניות הטכנולוגיה, ומחקו טריליוני דולרים משוויין.
היום המשקיעים שוב משכנעים את עצמם ש"הפעם יהיה אחרת". כעת הם מאמינים שמשבר האשראי ידרדר את משקי העולם למיתון העמוק ביותר מאז השפל הכלכלי הגדול. הפחד כבד יותר היום מאשר תאוות הבצע שבלבלה את דעתם לפני עשר שנים.
העיתון "ניו-יורק טיימס" מפרסם כתבה נרחבת הטוענת כי בבהלה הנוכחית, המשקיעים מתעלמים מ-60 שנות היסטוריה. מאז השפל הגדול, אומר העיתון, נעשו הממשלות יותר אגרסיוויות בכל הנוגע להתערבותן כאשר שוקי האשראי נסתמים או כאשר המשקים נאבקים. וההתערבויות הללו בדרך כלל נחלו הצלחה. כל המיתונים מאז מלחמת העולם ה-2, אף שלא היו קלים, היו פחות מכאיבים מהשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30.
כעת, אומרים כמה משקיעים ותיקים, ובהם קנת' היבנר, מנהל קרנות נאמנות בעל מוניטין בוול סטריט של משקיע לטווח ארוך, כי המכירות המבוהלות של המניות הרחיקו לכת יותר מדי, וכי המניות ישובו ויעלו בעוצמה רבה - אם אכן הנפילה פחות חמורה מכפי שהמשקיעים חוששים.
העובדה היא שיש שם מציאות נפלאות, אומר היבנר, המנהל תיקים בסך 10 מיליארד דולר בכמה קרנות נאמנות. למעשה, מבחינות רבות, המניות זולות יותר מכפי שהיו זה 25 שנה.
הוא מביא לדוגמה את המניה של חברת צ'ספיק אנרג'י, מפיקת גז טבעי, שהקרן שלו מחזיקה מניות בה. ביולי נסחרה צ'ספיק ב-63 דולר. ביום ו' היה מחירה 11.99 דולר.
קחו דוגמה מבאפט
הוא אומר כי משקיעים שיש להם קיבה חזקה ואופק רחב צריכים לשקול ללכת בעקבות וורן באפט, שלפני שלושה שבועות השקיע 8 מיליארד דולר בגולדמן סאקס ובג'נרל אלקטריק.
היבנר צופה כי כלכלות העולם יתכווצו בשנה הבאה. עם זאת, הוא סבור שצלילת השוק בשבוע שעבר לא נבעה מניתוח רציונלי אלא פשוט משילוב של בהלה ושל מכירות מאולצות של קרנות גידור החייבות להראות רווחים מיידיים.
אכן, גם הקרנות של היבנר לא חמקו מהשחיטה שהייתה השנה, ואחת מהן נפלה ב-42%. אבל הרקורד לו לטווח הארוך - מרשים. בעשר השנים שהסתיימו ב-2007 עלתה הקרן שלו ב-265 לשנה, לרבות דיבידנדים שהושקעו בה מחדש, והיא נחשבת לאחת הקרנות המצליחות ביותר
היבנר אינו לבדו באופטימיות שלו. "אני סבור כי בשנים הבאות - לא בחודשים הקרובים", אומר דייויד סטוול, פרופסור לפיננסים באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ובכיר לשעבר בג'יי פי ממורגן צ'ייס, "נראה במבט לאחור את התקופה הנוכחית כהזדמנות גדולה לרכישת ערך. שניים-שלוש מעכשיו ייראה הדבר מחוכם מאד".
המניות זולות
אפילו לפני הנפילה התלולה של החודש החולף, לא היו המניות יקרות מבחינת סטנדרטים היסטוריים, על יסוד מדדים כגון רווח ותזרים מזומנים. עתה, לאחר נפילה של 30% או יותר מאז ראשית ספטמבר, מניות של חברות רווחיות כגון נוקיה, אקסון-מוביל ובואינג נסחרות במחיר הגבוה רק פי תשעה מהרווח השנתי שלהן או אפילו פחות. רבות מהחברות הקטנות יותר זולות אפילו יותר. כמה מהמניות הללו נסחרות בשער השווה לפי חמישה מהרווח שלהן או אף פחות.
יחסים אלה של שער-רווח הם נמוכים מבחינה היסטורית. יתר על כן, מדד סטנדרד אנד פור'ס 500 גבוה בערך פי 13 מהרווחים הצפויים של החברות שנכללות בו לשנת 2009. זוהי רמתו הנמוכה ביותר אחרי עשרות שנים. לעומת זאת, כאשר הייתה בועת ההיי-טק בשיאה בראשית 2000, היה מדד סטנדרד אנד פור'ס 500 גבוה פי 30 מהרווח, היחס הגבוה ביותר מעולם. בו בזמן היה ניתן לקבל ריבית של 6% על שטר אוצר ל-10 שנים, לעומת פחות מ-4% היום.
המשקיעים ברחו מהמניות והשקיעו את הכסף באגרות חוב ממשלתיות, פקדונות מבוטחים של בנקים והשקעות בעלות סיכון נמוך משום שהם פוחדים עד עומק ליבם מהמשבר הכלכלי העולמי, אומר סטיבן הייבר, היסטוריון כלכלי במכון הובר. לדעתו, הפחד הרחיק לכת מדי. לדעתו, עמוק בתודעתם של האנשים טבועים אימי השפל הכלכלי הגדול.
עם זאת, ניויורק טיימס מדגיש כי האופטימיסטים עדיין מהווים מיעוט בוול סטריט. רוב המשקיעים מאמינים שמשבר האשראי יגרום נזק ממשי למניות ולפעילות המשק כולה. הבהלה של השבוע האחרון גבתה מחיר כבד ביותר מהחברות הפיננסיות, ומהחברות שנהנו ממינוף גבוה. נרשמה נפילה של ב-30-10% אפילו במניות של חברות הנחשבות בדרך כלל לחסינות מפני מפולות כלכליות, כגון יצרנים של מוצרי צריכה.
