הבנק הגרמני האזורי באיירן לנדסבנק (BayernLB), שבבעלות ממשלת בווריה, הוא הבנק השני, אחרי קומרצבנק, המודיע כי אפשר שיפנה לממשלה הפדרלית בבקשה להצטרף לתוכנית ההצלה בסך 500 מיליארד אירו. שר האוצר של בווריה ארווין הובר אמר בראיון שיפורסם (יום ב', 20.10.08) בעיתון בילד כי מועצת המנהלים של הבנק תיוועד ביום ג' לדון בחבילת ההצלה שתבקש.
BayernLB, שהוא אחד הבנקים הגדולים בגרמניה, כבר פנה לממשלת בווריה בבקשה לסיוע בערבויות במיליארדי אירו, לאחר שהשקעותיו כשלו. בנק אזורי נוסף WestLB, שבבעלות ממשלת נורד-ריין וסטפליה, ביקש אף הוא סיוע מבעליו. עוד שני בנקים אזוריים, HSH Nordbank, השייך לשתי ממשלות, המבורג ושלזוויג-הולשטיין, והבנק האזורי הגדול בגרמניה, LBBW, השייך לממשלת באדן-וירטמברג, הודיעו כי יבדקו היטב את חבילת ההצלה.
בשבת הודיע מרטין בלסינג, מנכ"ל קומרצבנק, הבנק השני בגודלו בגרמניה, כי אפשר שיבקש אף הוא מימון. לעומת זאת, הודיע יוזף אקרמן, מנכ"ל הבנק הגדול ביותר, דויטשה בנק, כי הוא מוותר על הסיוע.
"נבחן היטב את חבילת ההצלה", אמר השר הבוורי, שהוא גם יו"ר מועצת המנהלים של BayernLB. "על הפרק עומדים מיליארדי אירו. מעורבות הממשלה הפדרלית היא סוג של הגדלת הון וזה יכלול, בהתאם, גם התערבות שלה בניהול הבנק", אמר הובר לעיתון בילד. הוא הוסיף כי BayernLB יצטרך כעת לעבור שינוי גדול במבנה ההון שלו.
הבנקים חוששים לבקש סיוע - בגלל הסטיגמה
בשבת אמר מנכ"ל קומרצבנק, בלסינג, לבילד: "נבחן בשקט איך בדיוק נראית החבילה ואם היא בכלל אופציה מבחינתנו. אני מאמין שמחובתו של כל בנקאי לבדוק השתתפות בתוכנית משום שהיכולת לתת עוד הלוואות - שיש לה חשיבות מכרעת במפנה עלפי מטה - תלויה בחוזקו של ההון".
בלסינג ציין בראיון כי הבנק שבניהולו הזרים כסף כדי להציל בנקים אחרים כגון בנק התעשיה IKB וענק מימון הנדל"ן היפו. "אבל אילו היה לבנקים הכסף ליישב את המשבר העצום הזה לבדם, לא היינו נזקקים לחבילת הסיוע. זו הסיבה שערובה ממלכתית כה חשובה עכשיו", אמר.
מנכ"ל דויטשה בנק, אקרמן, נקט קו נוקשה יותר ואמר בראיון לשבועון בילד אם זונטג (יום א', 19.10.08): דויטשה בנק לא זקוק לשום הון מהמדינה". הוא הדגיש כי הבנק הגדול ביותר בגרמניה לא היה "בשום שלב" בסכנה חמורה על אף המשבר בשווקים ששיתק את המערכת הפיננסית העולמית ומוטט כמה מיריביו הגדולים. "אנחנו אחד הבנקים החזקים והיציבים בעולם. זכינו בלקוחות, בפיקדונות ובנתח שוק בזמן המשבר", אמר.
הפרלמנט של גרמניה אישר ביום ו' את חבילת ההצלה במסגרת ניסיון מתואם של האיחוד האירופי לחדש את האמון במערכת הפיננסית המעורערת. החבילה תיכנס תוקף ביום ב'. הבנקים הגרמניים חוששים לפי שעה להצטרף לתוכנית הממשלתית מחשש שצעד כזה ישמש איתות מטעה לבורסות הרגישות, שמיהרו בשבוע שעבר להעניש כל מי שהראה סימנים של חולשה.
תיתכן פנייה משותפת
השבועון הגרמני פוקוס דיווח כי הבנקים הגרמנים שוקלים להגיש בקשה משותפת למימון ממשלתי, ובכך להימנע מהדבקת סטיגמה לבנק שיצטרף ראשון. השבועון ציטט בכיר באחד הבנקים שאמר כי "אפשר שכל הבנקים יסכימו לנקוט צעד אחד גדול יחד" ויצטרפו לחבילה.
יו"ר איגוד הבנקים של גרמניה, קלאוס-פטר מילר, אמר לשבועון דר שפיגל כי אינו צופה שהממשלה תקבל לידיה שליטה בבנק גרמני, במתוכנת העסקה בין ממשלת בריטניה לבין רויאל בנק אוף סקוטלנד. כעת יש לנו חבילת ייצוב בינלאומית מתואמת, והסיכויים טובים שהשוק יתייצב", אמר מילר. "אני גם מאמין שכל בנק שיסכים לקבל סיוע, ימהר לצאת מהמטריה הממשלתית".
אקרמן מדויטשה בנק אמר לבילד אם זונטג כי הצורך של המדינה לתפוס בנק גרמני הוא רק עניין של זמן. "מה שאין להתיר הוא שבנקים הזקוקים לעזרה לא יקחו אותה בגלל רעיונות כוזבים של יוקרה. מי שחסר לו הון צריך לקבל אותו מהשוק החופשי או מהמדינה" אמר. עם זאת, מתח אקרמן ביקורת על ההחלטה להגביל את משכורתם של המנהלים בבנקים שיקבלו כספי הצלה, ל-500,000 אירו לשנה. "לא תשיג את האנשים הטובים ביותר לתפקיד בדרך כזאת", אמר.
הוא אמר כי רווחיות הבנקים הגרמניים צפויה לרדת ככל שתימשך הירידה הכלכלית ועימה הקשחת תקנות הפיקוח על הבנקים.