הבחירות הכלליות לראשות הממשלה (28.1.03) מהוות מטרד לא קטן הן לציבור והן לממשלה, דבר הפוגע בעיקר בקופת המדינה. בניגוד לזאת, קשה שלא לדבר על הזכות שניתנת ביום זה לכל אזרח שומר חוק להרוויח מעל שכר המשק הממוצע, הנע בין מאות שקלים לאלף.
עם זאת הוחלט השנה, כי ל-8000 איש מסך 50,000 המועסקים במערכת הבחירות המרכזית, תשלל הזכות להשתתף כמזכירי קלפי ובמקומם יועסקו עובדי מדינה בלבד. פניות שונות של אזרחים נזעמים ששרתו במשך שנים כמזכירי קלפי הגיעו למערכת NFC. אלו טוענים: מדובר באפליה.
לעומת זאת מסביר דובר ועדת הבחירות, גיורא פורדס, כי המדובר בצעד משמעתי שננקט למקרה של בירורים לאחר הבחירות: "העיקרון הזה נשמר שנים רבות ומדובר רק על מזכירי הקלפי שהם עובדי מדינה ברשויות מקומיות. אלו כפופים למסגרת משמעתית כאשר אם בתום הבחירות נצטרך לקרוא לאיש לבירורים, אפילו אם יהיו פניות משפטיות נגד הוועדה אנחנו נוכל לאתרו ולא כמו שקורה לעיתים שהאזרח לא מחויב ויכול לטוס לחו"ל". פורדס ציין שלא התעוררו בעבר אילו קשיים שדרשו בירורים.
מדובר על התחייבות שסיכם מנכ"ל ועדת הבחירות, לאחר הצעת חוק שהועלתה בנושא לפני כחודשיים, לפיה מזכירי הקלפי יהיו אנשים שאין להם קשר פוליטי למפלגות או מעורבים פוליטית. באותה ישיבה ניסו ח"כ לקבע בחוק שמזכירי הקלפי, כ-8000 במספר, יהיו רק עובדי מדינה ומורים ברשויות מקומיות. לא חוקק חוק בשלב זה, אם כי החליטה הוועדה ליישם את ההצעה בהתחייבות.
למרות דברים אלו מציינת אחת הפונות למערכת, כי דברי פורדס אינם מדויקים, לאחר פניה אישית שעשו קרוביה, שאינם מזכירי קלפי ונדחו גם-כן מאותה סיבה: "הבן שלי ובעלי פנו כדי לשרת כסדרנים ופנייתם נדחתה משום שהם לא עובדי מדינה. אני למשל מזכירת קלפי ועוסקת בתפקיד במשך שנים לאחר הכשרה שעברתי מטעם המדינה. כמוני יש עוד עשרות", היא אומרת.
