הרב שלמה אבינר מציע לאמץ הנהגות כלכליות אותן הציע הרמב"ם, ולכלכל את הצעדים בתבונה. בתוכנית שאלות ותשובות ב"רשת מורשת", אמר ראש ישיבת "עטרת ירושלים", כי התורה אומנם אינה ספר כלכלה, אך כוללת בתוכה אתיקה כלכלית.
הכלל הראשון אותו הוא מציע לאמץ הוא "אוכל ושותה כפי ממונו והצלחתו" - לא להוציא כסף יותר ממה שיש. לדבריו, למרות שמדובר בנושא מובן מאליו, אנשים רבים חורגים מן הכלל. "לא להתחיל להוציא כספים שאין לך ולצבור יתרת חוב. אין כזה דבר ליצור אוברדרפט, ככה מתנהלת אמריקה וכך צריך להיות גם כאן... אל תקנה בית אם לא תוכל לשלם משכנתה".
הרב אבינר מציע לשמור רזרבות של כסף במקרה של תקלה. "עלולות להיות תקלות, ולכן מראש צריך רזרבות של כסף". לדבריו, יהיו קשיים, וצריך ללמוד מיוסף הצדיק שגם בשנים טובות לא בזבז, ולכן בעת משבר יש להוציא פחות ממה שיש כי צריך רזרבות.
עבוד רגיל!
הכלל השני הוא "ולא יטריח על עצמו יותר מדי" - אל תלחיץ את עצמך יותר מדי בכל מיני הוצאות, "כי אם אתה מוציא יותר, זה מכריח לעבוד קשה, עבוד רגיל! קודם שתהיה לך פרנסה ואחר כך תקנה בית. תשקיע בנכסים יציבים שדה שווה יותר מבית, ובית שווה יותר ממטלטלין. אל תמכור נכס יציב כדי לקנות נכס לא יציב.
הרב אבינר הזהיר מפני עסקות וירטואליות סיבוביות שגרמו למשבר הסאב־פריים, למכור בתים שאין לך ולקנות בתים שאין לך ("זה עובר מאחד לשני עד שהבועה מתפוצצת ולא נשאר כלום. לכן אל תיכנס להרפתקאות בנכסים קיימים"). הוא המשיל זאת לאדם שמוכר תרנגול לחבירו בשקל, קונה אותו בחזרה בשני שקלים, מוכר לו שוב בשלושה שקלים וכן הלאה עד שכעבור כמה שבועות מגיע ערכו של התרנגול ל-10,000 שקלים. בסוף התינוק מת וככה נעלמו להם עשרת אלפים שקלים.
הוא ציין כי בממדים גדולים ומתוחכמים זה מה שקורה בשוק וצריך ריסון. הרב מנה שתי תיאוריות בניהול הכלכלי:
- שוק מודרך - הממשלה מחליטה מה משקיעים ואיך. זה דבר טוב, אבל אנשים לא יוזמים או פועלים וכך אין מניע שמגלגל קדימה את כל המסחר, ואין חמדת ממון שהיא המניע לכל.
- שוק חופשי - משטר ליברלי קפיטליסטי, כמאמר הפתגם הצרפתי "לה ספר לה סה פאסה" (תן לעבוד תן לעבור). הכל יסתדר כאילו יד מווסתת את הכלכלה. זה דבר נכון, אך ייתכנו תקופות ביניים לא טובות כמו עכשיו. לכן לא לשחק בקוביה בהימורים בבורסה ולא להיכנס למצבים מסובכים עם השלכות חברתיות ומוסריות.
באשר למצבה הכלכלי של ישראל, אמר הרב אבינר כי עלינו לטפוח לעצמנו על השכם, ולדעת שישראל תיפגע אבל במינון נמוך ביחס לאחרות גם ביחס למדינות מפותחות, "כי יש לנו חוסן כלכלי, ואנחנו נכנסים למשבר מתוך איתנות. היו לנו 7 שנים טובות בזכות הרפורמה הכלכלית. האבטלה ירדה, החוב החיצוני ירד, וחייבים לנו קצת יותר ממה שאנו חייבים". הרב תלה זאת ברפורמה הכלכלית שהביאה להתקדמות ישראל בדירוג מהמקון ה-23 למקום ה-15, ואמרה כי לא יכול להיות ש-10 אחוז מהאנשים שעובדים קשה בעבודה יצרנית מפרנסים 90 אחוז מהאוכלוסיה. "כולם הסכימו עם הרפורמה: נו, בוודאי שיש להקטין את ההוצאה - אבל לא אצלי. איזו הרמוניה...".
