סטודנט במכללה בשיקאגו הואשם בהפצה של מאות מסמכים סודיים ברשת האינטרנט, אשר עלולים לאפשר לבעלי תחנות הטלוויזיה לגנוב אותות מספק רשת לווינים מוביל. כך ב-CNN (א', 5.1.03).
איגור סרבריאני, בן 19, מלוס אנג'לס, עומד בפני האשמות קשות אם יורשע תחת חוקי הריגול הכלכלי. ה-FBI אמר בבית המשפט כי סרבריאני הודה במעשי ההפצה של המסמכים באינטרנט. החוקרים אינם מאמינים כי סרבריאני תר אחר הכנסות מהפצת המסמכים.
סרבריאני "באופן מפורש הצהיר על-כך שהוא רצה לעזור לקהילת ההאקרים", אמרה סוכנת ה-FBI טרייסי מרקיז קיירס. אשה אשר ענתה לטלפון בבית משפחתו של סרבריאני סרבה לדבר עם הכתבים או להעביר מסר כלשהו לסרבריאני. כמו-כן, סרבריאני לא הגיב לדוא"ל שנשלח לארבעה מחשבונות האינטרנט שלו.
המסמכים נקשרו עם פרטים מפורטים ברשת האינטרנט לגבי טכנולוגית כרטיסי גישה לדירקט TV בע"מ. המכשירים, הדומים לכרטיסי אשראי מוכנסים למכשיר הלווין של הלקוח ושולטים בערוצי הסרטים והספורט.
דירקט TV בבעלות הוגס אלקטרוניק אמרו, כי מעל 25 מיליון דולר הושקעו בפיתוח כרטיסי "פריוד 4" אנטי-פירטיים אשר האקרים טרם הצליחו לפרוץ. מרק ג'יי זווילינגר, עורך הדין של החברה, אמר כי החברה תתבע או תבקש אישום פלילי נגד אנשים נוספים אשר נתפסו מפיצים מסמכים מסוג זה. "מהאנשים שיש להם מסמכים אלה, אנחנו מצפים כי החדשות האלה יביאו אותם לידי מחיקת המסמכים מיידית", הוסיף.
כרטיסים ישנים אשר נפרצו על-ידי האקרים מופצים בקרב לקוחות הלווין. החברות השונות משמידות מידי פעם את הכרטיסים ודורשות מהלקוחות לרכוש כרטיסים חדשים.
עלות הפיתוח עלות הפיתוח הלוויני עשוי להגיע ל-2,400 דולר בשנה - לבית אב. רק כ-18 מיליון צופים אמריקנים רשומים לשירותי הלווין, בהשוואה לכמעט 69 מיליון מנויי כבלים על-פי נתוני ועדת התקשורת הממשלתית. אך דירקט TV הוסיפה 2 מיליון מנויים בשנה שעברה, בהשוואה ל-250,000 מנויים חדשים בתעשית הטלוויזיה בכבלים בכללה.
מסמכי דירקט TV הרגישים אשר הופצו ברשת, אשר כללו פרטים על עיצוב ותכנון של הכרטיסים החדשים, החלו להופיע באוקטובר באתרי רשת מחתרתיים ובקבוצות דיון המתמחות ב"הבסת המכשירים". אחד מהאתרים מתופעל על-ידי אדם הידוע בכינוי "מקסימוס". מקסימוס אמר לסוכני ה-FBI, כי בחודש ספטמבר היה בקשר עם אדם הקורא לעצמו "איגור", ומשתמש בכינוי "איגור 32". אותו איגור שלח מייל למקסימוס ואמר כי הוא מעוניין בפרסום המסמכים הפנימיים של דירקט TV באתר.
שמירת המסמכים התביעה בלוס אנג'לס אמרה, כי סברבריאני סטודנט באוניברסיטת שיקאגו, השיג את המסמכים בזמן שעבר במשרה חלקית בחברת תדמית בקליפורניה, (יוניסקרייב). החברה ייצרה עותקים אלקטרוניים של מסמכי בית המשפט עבור ג'ונס, דיי, רייוויס ופוג, אשר ייצגן את דירקט TV בתביעה משפטית. דודו של סברבריאני, מייקל פקר, עבד גם הוא באותה חברה.
החוקרים אמרו, כי סברבריאני לקח עותקים של מסמכים רבים לביתו בלוס אנג'לס, וממחשבו הביתי שלח עותקים אלקטרוניים של מעל ל-800 מגה בייטס לשלושה מפעילי אתרי אינטרנט לפחות. מפעיל אחד מאתרי האינטרנט (
www.PirateDen.com) אמר, כי לא קיבל עותקים מסברבריאני אך הודה כי ראה חלק מהם.
סברבריאני הואשם במסגרת חוק הריגול הכלכלי מ-1996, אשר אוסר חשיפה של סודות מסחריים למטרת רווח ונושא עונשים במקרים כאלה של עד 10 שנים בכלא וקנס של 250,000 דולר. רק כ-35 מקרי פשיעה מסוג זה הוגשו תחת חוק זה.
למרות שהחוקרים מכירים בכך שסברבריאני לא הרוויח מכל העסק, החוק אוסר הסגרת סודות גם לאחרים, המעוניינים להרוויח מכך.
זווילינגר, עורך הדין של דירקט TV שימש בעבר מומחה בחוק עבור המחלקה המשפטית ושימש תובע במקרה הראשון במדינה.
המסמכים הפנימיים של דירקט TV ניתנו תחת חותמת בית המשפט כחלק מהתביעות בין החברה למתחרתה, NDS Group PLC, יחידה של תאגיד החדשות, על הסכם על-פיו NDS תספק כרטיסי גישה למנויי דירקט TV. בסדרת תביעות טענה NDS שדירקט TV בעצמה היתה אחראית לדליפה של מסמכים פנימיים לאינטרנט.
את דובר NDS, היושב באנגליה, טרם ניתן היה להשיג לצורך קבלת תגובה.
