|
מודעות של הרופאים [צילום: AP]
|
|
|
|
בטן שמנה מעלה את הסיכון לשבץ
|
יפעת גדות
|
הקשר בין היקף המותניים לסיכון לשבץ היה משמעותי ביותר: אנשים עם היקף מותניים גדול מהמומלץ היו בסיכון גבוה פי 4 לשבץ * אנשים עם יחס מותניים-ירכיים גבוה היו בסיכון גבוה כמעט פי שמונה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תוצאות של מחקר בן חמש שנים מראות כי דיכאון מנבא עלייה בהשמנה של הבטן, שאינה קשורה להשמנה כוללת.
הממצאים מרמזים על כך שייתכן שקיים מנגנון פיסיולוגי הקושר בין דיכאון להצטברות שומן של המעיים (של הבטן). התוצאות יוכלו אולי לעזור להסביר מדוע דיכאון מעלה את הסיכון לסוכרת ולמחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם).
החוקרים, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת אמסטרדם, ציינו כי זהו המחקר המקיף הראשון שמראה כי אנשים מבוגרים הסובלים מתסמיני דיכאון צוברים יותר שומן בבטן לעומת עמיתיהם שאינם סובלים מדיכאון.
הממצאים, שפורסמו ב"Archives of General Psychiatry", הם תוצאה של מחקר שכלל 2,088 משתתפים בוגרים, במצב תפקודי טוב, בין הגילאים 70 ל-79, שגוייסו למחקר תחת השם "בריאות, הזדקנות ומצב הגוף".
סיכוי כפול
דיכאון הוגדר כתוצאה של 16 או יותר על-פי "בדיקת דיכאון של המרכז למחקרים אפידמיולוגיים" בתחילת המחקר וחמש שנים מאוחר יותר. השמנה כוללת נמדדה אצל המשתתפים בעזרת אינדקס מסת הגוף (BMI - היחס בין הגובה למשקל), ואחוז השומן בגוף.
השמנה של הבטן נקבעה על-פי היקף המותניים, הקוטר הסגיטלי (רוחב הגוף מהחלק הקדמי לגב סביב אזור הבטן) וכמות השומן הבטני הפנימי שנמדדה בעזרת בדיקת סי.טי.
לאחר שנלקחו בחשבון גורמים סוציודמוגרפים, מחלות אחרות והשמנה כוללת, למשתתפים שסבלו מדיכאון בתחילת המחקר היה סיכוי גבוה יותר לסבול מעליה הן בקוטר הסגיטלי והן בשומן במעי.
דיכאון כמעט והכפיל את הסיכויים לעליה בשומן באזור הבטן. קשר להיקף המותניים גם הוא זוהה, אך לא היה בעל משמעות סטטיסטית.
החוקרים הדגישו כי העליה הייתה ספציפית לשומן בטני, ומאחר ולא נראה שינוי כלשהו בהשמנה הכוללת, הרי שההסבר לכך הוא ביולוגי יותר מאשר תזונתי.
רופא המטפל באדם הסובל מדיכאון צריך להיות מודע לעובדה כי אנשים עם תסמיני דיכאון נוטים יותר מאחרים לצבור שומן בטני, המעלה את הסיכון שלהם למחלות לב. יחד עם זאת, החוקרים הדגישו את הצורך במחקרים נוספים שיעזרו להבין טוב יותר את המנגנון הרלוונטי המשחק תפקיד בקשר.