"יש להתערב שיפוטית כדי להגן על זכויות עבודה"

"הזכות לעבוד היא זכות חברתית יסודית, ממש כמו הזכות לדיור, לבריאות ולחינוך. לא מדובר בזכות רגילה ולכן היא מחייבת התערבות שיפוטית אקטיבית, כולל הוראות אקטיביות של השופט מול המדינה, לרבות בנושאי תקציב ומכרזים". כך אמרה (יום ג', 9.12.08) השופטת אלישבע ברק, סגנית נשיא (בדימ.) של בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה, שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החוג ללימודי עבודה באוניברסיטה. הכנס דן בצורות העסקה בעיתות משבר כלכלי.

השופטת ברק ציינה עוד, כי הזכות לעבוד איננה רק הזכות לקבל שכר, אלא גם הזכות ליהנות בעבודה ולא להיות מוטרדים בה.

ברק התייחסה בדבריה גם לגידול המתמיד בהעסקת עובדים תחת הסדרי עבודה חלופיים, שפוגעים בעבודה המאורגנת בישראל. מדובר בעובדי קבלן, עובדי חברות כוח אדם, עובדים זמניים ועובדים הנמצאים בארגונים ציבוריים העוברים תהליכי הפרטה ושינויים מבניים, כשחרב הפיטורים מונחת מעל ראשם, וכן בעובדים זרים. לדבריה, העובדה שהקבלן הוא המעסיק הרשמי, אך המעסיק בפועל הוא מי ששוכר את שירותיו, מחייבת את השופטים ליתר מעורבות ולקביעה שעל המעסיק בפועל לדאוג לעובדיו במקום העבודה. כך למשל, בנוגע להבטחת זכויות של עובדים בזמן תעסוקה רגילה, או במקרה של פיטורי צמצום ותהליכי הבראה.

ברק אף ציינה, כי שופטים מחוייבים לא פעם להתערב במכרזים שמפרסמת המדינה, שכן לעיתים מדובר במכרזי הפסד שאינם מאפשרים, בסופו של דבר, לקבלן כוח האדם לשלם ולו את שכר המינימום לעובדים שהוא מעסיק. במקרה כזה יש לשופטים את הסמכות לקרוא למדינה להגדיל את התמורה במכרז כדי לאפשר לקבלן לשלם את כל התשלומים והזכויות שמגיעות לעובד.


"עובדים אינם סחורה"

בהתייחסה לתהליכי ההפרטה במשק והשפעתם על מצב העובדים, אמרה השופטת ברק כי "אי אפשר להתייחס לעובדים כאל סחורה שניתן להעביר אותה ממעסיק למעסיק סתם כך. מעביד חדש הוא תמיד בעיה עבור העובדים וחשוב שהשופטים ינסו להגיע להסכמה בין הצדדים לגבי תנאי העבודה. עובד איננו פיון על לוח השחמט". היא גם טענה כי העברת עובדי מדינה לצורות העסקה חוץ-תקציביות, כמו העברת אחיות בתי הספר להעסקה על-ידי האגודה לבריאות הציבור, היא בעייתית מאוד.

השופטת ברק אף קראה להתחשב בעובדים שמקומות העבודה שלהם נמצאים בהליכי פירוק או פשיטת רגל. לדבריה, המצב המשפטי הנוכחי מקשה מאוד על עובדים אלה. כך למשל, כשאין עדיין תהליך פירוק רשמי, בגלל רצון של החברה לשמור על גחלת מינימלית של פעילות, אין אפשרות לביטוח הלאומי לשלם לעובדים את המגיע להם ודרושה התערבות של בית המשפט. כמו-כן, דרושה הוראת שעה שתפחית את תשלום המס בעת פירוק כדי לאפשר גם לעובדים לתבוע פירוק. כיום גובה המס הוא חסם.

כמו-כן, הציעה השופטת ברק לאפשר לכל העובדים שנמצאים תחת פירוק להגיש תובענות ייצוגיות, לרבות הגשת תובענות ייצוגיות מטעם ארגוני עובדים ועמותות, כולל עבור מי שאינם חברים בהם. במיוחד קראה השופטת ברק לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות לעובדים שמועסקים מכוח הסכם עבודה קיבוצי, דבר שאיננו אפשרי כיום על-פי חוק תובענות ייצוגיות. לדעתה, אם מדובר בתובענה שעניינה הוא אי מילוי זכויות יסוד, חוקי מגן, או זכויות מכוח ההסכם הקיבוצי, אין כל מניעה לאפשר לאותם עובדים שנפגעו להגיש תובענה ייצוגית ובלבד שלא מדובר בזכויות שאינן קשורות בהסכם הקיבוצי.