|
|
מזוז. זקוק לרוח גבית [צילום: AP]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז אמר כי בישראל איש אינו חסין מפני חקירה והעמדה לדין בשל מעשי שחיתות. "יהא מעמדו רם ככל שיהיה". הוא הדגיש כי עניין זה אינו מובן מאליו ולא קיים בכל מדינה כולל באלו שנחשבות מתוקנות.
דברי מזוז נאמרו בכינוס (יום ג', 9.12.08) לציון יום המאבק הבינלאומי בשחיתות השלטונית שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
שחיתות פוגעת בחוסן הלאומי
הוא הדגיש בדבריו כי חשיבותו של העיסוק בשחיתות נובע מהעובדה, שפגיעתה של השחיתות במערכות השלטון חורגת הרבה מעבר להיבט הפלילי של עבריינות והפרת חוק גרידא. "לשחיתות השלטונית יש השלכות שליליות רחבות - חברתיות, פוליטיות, מוסריות, כלכליות ואחרות - להן פוטנציאל ממשי לפגיעה בחוסן הלאומי".
"תופעות השחיתות במערכות השלטון", אמר מזוז, "ולא פחות מכך, תחושת הציבור בדבר קיום שחיתות במערכות השלטון - תוצאתן, בראש ובראשונה, היא אבדן אמון הציבור ברשויות השלטון ובהחלטותיהן וכן במערכת הפוליטית". בכך נפגעת לדבריו הלגיטימיות של השלטון והחלטותיו בעיני הציבור.
הקוד עליו מבוססת הלגיטימיות של השלטון הדמוקרטי הוא הנחת היסוד - "אמנה חברתית" - לפיה "נבחרי העם הם 'משרתי ציבור' הפועלים לטובת האינטרס הציבורי ולא לטובתם הם, ולטובת מקורביהם". זאת לדבריו להבדיל ממשטר אבסולוטי בו העם הוא הנתין והמשרת של השליט. ברגע שקוד זה נשבר, "נפרמים כל התפרים המחזיקים את האמנה החברתית שביסוד הלגיטימיות של השלטון". שחיתות שלטונית מובילה לאי כיבוד החוק על-ידי הפרט שמסרב למשל לשלם מיסים כי הם מגיעים ל"כתובת הלא-נכונה".
שחיתות שלטונית, מדגיש מזוז, מפוררת את החברה וזורעת דמורליזציה בשל תחושת התסכול שהיא מעוררת.
ישראל בשיאו של תהליך התנקות
ניתן לדבריו להלחם בשחיתות, וישראל נמצאת בשיאו של תהליך "קשה וכואב של התנקות" מתופעות שחיתות שלטונית שהצטברו במשך 15 השנים האחרונות. מדובר לדבריו במערכה מורכבת ולא ב"ספרינט קצר".
המאבק מתמקד בחמישה מוקדי שחיתות: התלות המשחיתה שבין נבחרי הציבור לבין חברי הגוף הבוחר ושאר בעלי כוח השפעה בגוף זה. מוקד נוסף של שחיתות היא תופעת המינויים הפוליטיים ושאר מינויים פסולים. תופעה זו לדבריו הייתה "מגש הכסף", שעליו בוצעו מעשי שחיתות רבים. תופעות מימון פסול של פריימריז ובחירות פנימיות, הן מוקד שחיתות נוסף וכן תופעת קבלת טובות הנאה אישיות.
תופעה בולטת נוספת של שחיתות מצויה ברשויות המקומיות. לדברי היועץ מדובר במגוון תופעות: שוחד, מינויים פסולים, הטיית מכרזים ועוד).מזוז ציין כי במשך 4 שנים האחרונות התנהלו כ-50 חקירות נגד ראשי רשויות מקומיות. רבים הועמדו לדין והורשעו.
השחיתות כמו סרטן עם גרורות
השחיתות לדבריו היא כסרטן עם גרורות. מקום בו מתגלה מעשה שחיתות אחד קרוב לוודאי שיש לו "גרורות - אחים אחיות ושכנים ובמקרים רבים מייצג תופעה חברתית ותרבות ארגונית". לכן לדבריו המאבק בשחיתות צריך להיות ממוקד בתופעה "ולא רק בעבריין אקראי" צריך לפצח את הגורמים לשחיתות לעקור אותם משורשם- מבית גידולם, קרי פרצות בחוק או במנגנוני הפיקוח המאפשרים את התופעה.
מזוז קורא לנהל את המאבק בשחיתות באופן מערכתי ולא רק באמצעות מערכת המשפט. הוא מצביע על הישגים לא מבוטלים במאבק. "בשנים האחרונות נפתחו יותר חקירות, הוגשו יותר כתבי אישום והושגו יותר הרשעות מכל תקופה בעבר בתיקי אישי ציבור. בתקופה זו לא היו זיכויים בתיקי ציבור. פעילות זו יצרה הרתעה במסדרונות השלטון".
בסיכום דבריו, הדגיש מזוז כי כדי להצליח במאבק יש חשיבות רבה לרוח הגבית, לתמיכה ולגיבוי מצד גורמי שלטון רלוונטיים ומצד הציבור והתקשורת. אלא שבשנים האחרונות יש "לא מעט ניסיונות שיטתיים מכוונים של גורמים שונים לפגיעה במערכות אכיפת החוק ולחלשתן".
