|
|
[צילום: מסעדת NOI-Positive food בתל אביב]
|
|
|
|
|
כמה פעמים בחיים שמעתם את המשפט: "תאכל מזה קצת, זה נורא בריא"? או לחילופין את האמירה "בזה אני לא נוגע, זה ממש לא בריא"? לרוב יישמע המשפט הראשון מהצד הפולני של המשפחה, והשני דווקא מחבר שהצטרף לאגודת אוכלים-לאט-אוכלים-נכון כלשהי. לא שאני מחפש לריב עם סבתא פולניה או להעלות את הדופק לחבר שאוכל לאט-אוכל נכון, אבל הבעיה עם שני אלה היא שהכל אצלם כל כך מוחלט. או שזה מ-מ-ש בריא או שאסור בשום אופן לגעת בזה.
ואני אומר - הכל במידה. הבעיה היא שכמו כל הטרנדים, גם טרנד המאכלים המוקצים וגם טרנד הבריאות שתקף אותנו כמו תעמולת הבחירות הבאה עלינו לרעה, שניהם באו חזק ובכל הכוח. לשמחתי גיליתי מקום שמאמין באמצע -'Noi'.
Noi היא מסעדת ביסטרו חדשה בשדרות חן בתל אביב וההגדרה שלה - Positive food, קולעת בול למה שהתכוונתי להגיד. בואו בחיובי. קחו קצת מהאורגני, מביצי החופש ומהעוף שגדל טבעי, אבל תערבבו אותם עם מה שצריך כדי שיצא טעים. העיצוב ב-Noi בהחלט מכוון אותך למהות של המקום - שולחנות קטנים עם כיסאות נוחים, צבעים בהירים וחלונות גדולים שמשקיפים על פינת השדרה לכיוון הכיכר. האווירה קלילה מאוד, משהו בין בית קפה למסעדה, ככה באמצע, בדיוק איפה שביסטרו אמור לשבת. התפריט נע גם הוא בין פשוט - כריכים וסלטים, לרציני - קישים ומנות בשריות, כשהכוונה הכללית היא שלא תצאו עם תחושת הכבדות הרגילה שמעניקים אוכל מטוגן או עתיר שמנת.
לשמחתנו, בזכות הקור העז שתוקף בערבים, הגישו לנו מייד כשהתיישבנו שני מרקים נהדרים. האחד מעדשים חומות עם בשר שתובל בפפריקה מיוחדת והיה מאוד ארצי, והשני מעדשים אדומות עם מנגולד,לימון וחלב קוקוס שהיה גס ועשיר מאוד אך בכל זאת קליל וטעים (28 שקל המרק).
אחרי שהתחממנו התחלנו באכילה עם מאפה של משולשי פילו אפויים, ממולאים בבשר, שקדים ומנטה, מקושטים ברוטב פלפלים וטחינה וברוטב בזיליקום נענע. שלושה משולשים נחמדים כאלו יכולים להיות מנה ראשונה חביבה מאוד לזוג (33 שקל). את הטרטיני - מעין טוסט מפוקצ'ה מצויינת שבא עם מבחר תוספת, הזמנו עם סלט חצילים, עגבניות ושום (29 שקל) והחלטנו שהוא שידוך מושלם למרק העדשים החומות שכבר נגמר.
בזמן שסחטו לנו בבר כוס מיץ גזר וכוס מיץ תפוחים (15 שקל לכוס גדולה ו-12 שקל לקטנה) ראינו שלושה שולחנות שונים מזמינים משהו שנראה כמו מאפה. החלטנו לנסות בעצמנו את מה שהוגדר כקיש והתברר להיות מאפה פילו עם בטטה וגבינה (41 שקל). בצק הפילו קל ובריא יותר מבצק פריך עשיר חמאה ולכן אולי מנה זו זוכה לפופולריות בקרב יושבי המקום. מילוי הבטטה היה רך, הבצק היה קריספי והגבינה במרכז הוסיפה קלילות, אולי אפילו קצת שובבות, בעוד הסלט שהגיע איתה הוסיף רעננות לכל העסק.
כדי להבין מה יכולים גם אנשים קצת יותר רעבים להזמין, ניסינו את קבבוני הסינטה וטלה (62 שקל). מינון מעולה של טלה הוסיף לטעם הבשרי השולט של הסינטה מעט שומניות, אך עדיין הרבה פחות מהרגיל. ללא שום תיבול, שלא נחוץ בכל מקרה, הקבבונים היו פשוט מושלמים. הוגש איתם פירה ירקות שורש נהדר שהוכן, וזה בסדר, עם קצת חמאה.
אני חייב להודות שהיה קצת מוזר לחשוב על סוף הארוחה לפני שהבטן שלחה למרכזי החירום במוח אותות של התפוצצות קרובה. סיימנו עם הפוך אורגני (11 שקל) שהיה מצוין, אם כי עליי להודות שלא הבחנתי באורגניותו, ועם כמה ביסים מריבועי בראוניז משובחים (4 שקל ליח'). יצאנו החוצה והבטנו חזרה אל Noi. הלקוחות שנראו נהנים, המארחים מלאי החיוכים, האוכל הטעים וההרגשה הטובה איתה יצאנו, יחזירו אותנו לפינה החיובית שבשדרת חן.
