שיר-לי כהן תבעה את אודליה מזרחי בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שביטלה עסקה לקניית שמלה וחוייבה בדמי ביטול גבוהים במיוחד.
לדבריה, בחודש אוגוסט אשתקד, חתמה על חוזה לקניית שמלת כלולות בסך של 6,000 שקל וכבר למחרת הודיעה על ביטול העסקה ונאמר לה שתחוייב ב-70 אחוז מהסכום ששולם. כהן טענה שמדובר בדמי ביטול מוגזמים ובלתי סבירים שכן מזרחי לא לקחה מידות, לא גזרה בדים ולא ביצעה פעולה כלשהי הקשורה בשמלה.
כהן הודתה שבמעמד החתימה, קראה את סעיף 7 להסכם בו נקבע שבגין ביטול עסקה ישולם למזרחי 70 אחוז מעלותה. "כשביקשתי לברר את פשר הסעיף, המוכרת הסבירה שמדובר על ביטול עסקה ברגע האחרון בשל אסון".
בכתב ההגנה טענה מזרחי שביטול העסקה נעשה כעבור חודש ונגרמו לה נזקים לרבות הוצאות משפטיות, וכהן חייבת לה כספים. לדבריה, היה מקום לחייב את כהן בדמי ביטול והדבר נעשה כדין לאחר שחתמה על הזמנה וידעה שביטול העסקה יחוייב בדמי ביטול. מזרחי ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, קבעה השופטת אנה שניידר, שראוי וצודק להחזיר לכהן 70 אחוז מסכום העסקה ולא 30 אחוז, דהיינו סכום של 4,200 שקל בתוספת 1,000 שקל בגין עוגמת נפש והסכומים ישולמו בתוך 30 יום. מזרחי חוייבה גם בהוצאות משפט בסך של 850 שקל. "אמנם סעיף 7 להזמנה, הינו תנאי דרקוני, אך ספק בעיני אם מדובר בחוזה אחיד כמשמעותו בחוק חוזים אחידים, ולכן אין בידי לקבוע שמדובר בתנאי מקפח שדינו להתבטל".
השופטת שניידר הסכימה עם מזרחי שהתנאי נוסח באופן ברור ביותר ועל כן חייב את כהן לאחר שחתמה על ההזמנה. "בעניין זה אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה, מי שאינו מסכים לתנאי, רשאי שלא לחתום על העסקה כולה".
