מיליארד וחצי שקל יוזרמו לעשרות חברות

"יש שיתוק מוחלט של שוק ההנפקות ומעבר לכך, יש קושי גדול במיחזור חובות שהרי חברה שאיגרות החוב שלה נסחרות בתשואה של 15% פשוט אינה יכולה למחזר חוב. זה המצב שבאנו לפתור ובמיוחד כאשר מדובר בחברות איכותיות" כך אמר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רם בלינקוב.

דברי בלינקוב, למשבר ולתוצאותיו יש "השלכות קשות" על המדינה ובכלל זה בהכנסות המדינה ממיסים, שוק העבודה והאבטלה ובשוק האשראי. זו הסיבה שהמדינה החליטה למעשה להתערב בשוק ההון בסכום חסר תקדים של 5 מיליארד שקל.

משרד האוצר ערך היום את כנס "קרנות מנוף" - בו הסביר החשב הכללי, שוקי אורן, את עקרונות ההפעלה של הקרנות. מדובר בקרנות משותפות למדינה ולמגזר הפרטי ובמסגרתן יוקמו קרנות שתפקידן להעניק הלוואות שיסייעו למיחזור חובות שלחברות הנתונות במצוקה תזרימית. המדינה תזרים לקרנות 5 מיליארד שקל ועל הסכום הזה, אמורים המשקיעים המוסדיים להוסיף מימון נוסף. המדינה אמורה לשאת בעיקר הסיכון להפסדים אך תתחלק בתשואה במידה שווה עם המשקיעים המוסדיים.

המכרז לשתי הקרנות הראשונות יוצא בימים אלה: הממשלה תשקיע בקרן הראשונה 400-600 מיליון שקל ומשקיעים מוסדיים ישקיעו כסף נוסף. בין המשקיעים ייערך מכרז ומי שציע לתת כמה שיותר כסף יזכה. ההערכה היא שעל כל שקל שתשים הממשלה, ישימו המשקיעים המוסדיים 3-2 שקלים, כך שבסך-הכל יהיו בקרן הראשונה 2-1.5 מיליארד שקל. לקרן השנייה תזרים הממשלה 400-200 מיליון שקל והמשקיעים המוסדיים יזרימו את השאר לפי אותו מפתח.

בכנס עצמו נכחו לא מעט שמות בולטים בשוק ההון ובכללם: דני ברק, יואב להמן, ענת לוין, אייל גבאי, גבי רביד, עזרא עטר, דב קוטלר, צחי סולטן ועוד.

אחד המשקיעים המוסדיים העריך כי בקרן הראשונה יהיו בסך-הכל בערך 1.5 מיליארד שקל, מהם יוכלו ליהנות בערך 30 חברות שכל אחת מהן תקבל כ-50 מיליון שקל - תוספת נאה שתוכל בהחלט לסייע לחברות להחזיר את החוב. ההשפעה תגיע גם לשוק ההון, שכן ברגע שחברה תזכה לסיוע, איגרות החוב שהיא מציעה יהפכו לבטוחות יותר ומחיר האיגרת יעלה. ההערכות הן כי כסף ראשון יתחיל להגיע לשוק בתוך כמה חודשים.

קרן למיחזור חובות בלבד

מטרת הקרן היא להעניק הלוואות שיסייעו למיחזור חובות של חברות המכונות "חברות מטרה". חברת מטרה שכזו היא חברה שלפחות 50% מהכנסותיה (ללא הכנסות מימון) מגיעות מישראל ושלפחות מחצית מנכסיה ממוקמים בישראל. מדובר בחברות שגייסו כסף באמצעות הנפקות איגרות חוב (סחירות או פרטיות). המשמעות היא שחברה שמסתמכת על חוב בנקאי אינה נכללת בתוכנית. "לשם כך יש בנקים" אמר החשב הכללי.

חברת מטרה שכזו גם אינה יכול להיות בנק, חברה ממשלתית או חברה שמנפיקה מכשירים פיננסיים. תנאי נוסף הוא שהערך הכולל של האחזקות בניירות ערך של תאגידים אחרים אינו עולה על 50% מסך הנכסים.

כל קרן תאוגד כשותפות מוגבלת: מנהל הקרן יהיה השותף הכללי והממשלה והמשקיעים המוסדיים יהיו משקיעים המוגבלים. השותפות בקרן תתקיים ל-7 שנים מיום ההקמה אם כי השותף הכללי יוכל להאריך את התקופה לעוד 3 שנים.

הקרן תשקיע 20% מסך ההתחייבויות בתוך שנה מיום ההקמה, ואת 80% האחרים בתוך 3 שנים מיום ההקמה. המשקיעים בקרן (למעט הממשלה) יהיו קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח. החדשות המעניינות הן שגופים זרים לא יוכלו להשקיע בקרן. מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 1% מסך ההשקעה של הקרן. עם זאת, מנהל הקרן לא מקבל הגנה: שכן אם הוא משקיע בקרן בעצמו המשמעות היא שהוא מאמין בקרן כמו שהממשלה מאמינה. אגב, לפי שעה אין תשובה לשאלה כיצד יציגו המשקיעים המוסדיים את התשואה שהם מפיקים מהשקעה בקרן. לקרן עצמה יש הגבלות השקעה שונות כלומר למשל מקסימום השקעה של 10% מהקרן בתאגיד בודד או 15% אם מדובר בקבוצת חברות.

במשרד האוצר מדגישים כי רכישת איגרות חוב בבורסה תותר רק לצורך סיוע בהשגת מטרות של יציבות פיננסית. "המטרה היא בפירוש לא להקים קרן נאמנות לאגרות חוב במימון המדינה" אמר החשב הכללי, שוקי אורן.

המדינה מעניקה הגנה

במהלך תקופת פעילות הקרן ההחזרים ממנה יהיו בהתאם לחלקו היחסי של כל שותף בקרן, כאשר התשואה הקובעת למתן ההגנה היא תשואה ריאלית של 4%. המשמעות היא שאם לאחר פירוק הקרן התשואה הריאלית תהיה נמוכה מ-4% הממשלה תשלם 90% מהסכום שיעלה את שיעור התשואה הריאלית של המשקיעים המוסדיים ל-4%. לחליפין תשלם הקרן את הסכום בה השקיעה הממשלה - הנמוך מבין השניים.

המדינה אומנם נושאת בנטל, אך תקבל פחות רווחים: אם לאחר פירוק הקרן תהיה התשואה הריאלית 4% המדינה תקבל רק מחצית מהתשואה העודפת בחזרה. לדוגמה: אם הקרן תציג תשואה ריאלית של 8%, המדינה תקבל רק 6% בחזרה ותיתן את השאר למשקיעים המוסדיים.

החשב הכללי מעריך כי הכסף ישוב לקופת המדינה עם תשואה עודפת אולם המדינה תוותר עליה. מי שאמור ליהנות מכך הוא הציבור שכן כספי הפנסיה שלו יהנו מהתשואה. אומנם המדינה מניחה חלק מהכסף ואמנם המשקיעי םהמוסדיים נותנים את השאר אולם החשב הכללי אינו מחייב גם את בעלי השליטה בחברות שיקבלו סיוע לתת חלק מהכסף. "זוהי העבודה של מנהל הקרן שאמור להגיע להסדר עם החברה. אם הוא סבור שבעל הבית צריך להזרים כסף, שיגש אליו" אמר החשב הכללי.

מנהל הקרן יוכל לזכות לדמי ניהול מירביים של 0.8% מסך התחייבות ההשקעה בקרן במהלך תקופת ההשקעה ולאחר תקופת ההשקעה 0.5% מסך ההון המנוהל בקרן.