"יש לתבוע החזרי מס בגין הוצאות המלחמה"

בעקבות המלחמה בדרום, עסקים רבים העבירו עובדים יחד עם בני משפחותיהם מהדרום לבתי מלון במרכז הארץ על-מנת להמשיך את תפעול העסקים ממרכז הארץ, ולהקטין את הפגיעה בנזקים הכלכליים.

עורך דין ורו"ח ג'ק בלנגה, המומחה בדיני מיסים, אומר (יום ה', 8.1.09) כי מדובר בהוצאות המוכרות הן לעובדים והן למעבידים, ואין לזקוף כל הטבה בגינם. "אין מדובר בטובת הנאה של העובדים ואין צורך לגלם הוצאות אלה, וגם לא נוצרה כל טובת הנאה לעובדים. גם המע"מ ששולם בגין הוצאות אלו מותר ברובו בניכוי לעוסקים".

לדעת בלנגה, תושב הדרום אשר במהלך המלחמה שהה מחוץ לביתו והוציא כספים לשם שהייה והגנה על עצמו ובני ביתו מפני הטילים, רשאי לנכות הוצאות השהייה לצרכי מס הכנסה כנגד הכנסתו ממשכורת או הכנסתו מהעסק.

סעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה מאפשר לנכות מהכנסתו של נישום, הן שכיר והן עצמאי, "הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר".

הכפפת הדין ללוחמה בת זמננו

הוא מציין כי אף שהפרשנות המחמירה של רשויות המס מכוונות להוצאות בעלות אופי הוני, כגון בניית מקלטים, נראה כי המציאות והכפפת הדין לשיטות המלחמה בנות זמננו מחייבת פרשנות מרחיבה של הוראת החוק.

לדעת בלנגה, הוצאות ואמצעים שנקטו תושבי הדרום, כולל משפחותיהם, מפני הגראדים ששוגרו מעזה, בהכרח מהוות משום הוצאות המותרות בניכוי לצרכי מס הכנסה וניתן לקזזן כנגד הכנסות הנישומים תושבי הדרום.

כנגד טענה אפשרית של רשויות המס לפיה ההוצאות אינן מותרות בניכוי, טוען בלנגה כי אין חולק שלמען ולצורך המשך ייצור הכנסה נאלצו שכירים ועצמאים רבים להשקיט את ליבם ומצפונם ולשלוח את משפחותיהם למלונות במרכז הארץ. לכן מתקיימים הקשר והזיקה הישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה.

מדובר בהוצאות בסכומים של אלפי שקלים ויותר למשפחה, אשר עשויות להניב החזרי מס מהותיים.

לסיכום, טוען בלנגה, כי כל ההוצאות שהוצאו בגלל המלחמה בדרום או בעקבותיה כגון הוצאות בגין נסיעה, מזון, תרופות, לינה וציוד הגנה, יש להתירן בניכוי למס הכנסה כנגד הכנסות מעסק ומעבודה.