בבית המשפט המחוזי בירושלים נפתח (יום ג', 21.1.03) משפטו של אלי פימשטיין, הנאשם ברצח בתו הפעוטה הודיה קדם ז"ל לפני כחודש וחצי. במהלך הדיון ולאחר הקראת סעיפי האישום הודה פימשטיין בעובדות הנטענות בכתב האישום.
עם זאת, קיבל בית המשפט את בקשת פרקליטו, עו"ד עמיר דהן, לעבור בדיקה פסיכיאטרית נוספת על-ידי שני מומחים פסיכיאטרים מטעמו, בטענה שהוא אינו כשיר לעמוד למשפט. השופטים קבעו שהמשפט יתחדש בעוד כחודש.
במהלך הדיון הגישה נציגת המדינה, עו"ד אירית באום-הורן, את חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי, שקבע שפימשטיין כשיר לעמוד למשפט. צוות בית החולים הפסיכיאטרי "כפר שאול" בירושלים כבר קבע (9.1.03) כי פימשטיין כשיר לעמוד למשפט על רצח בתו.
בני משפחתה של רוני קדם (אמה של הודיה), אמרו כי הטענה שהוא אינו כשיר לעמוד למשפט מגוחכת, והדחייה בחודש הינה כ"עינוי הדין".
מכתב האישום עולה, כי פימשטיין תיכנן בקפידה לרצוח את בתו כבר בתחילת נובמבר. פימשטיין החליט לרצוח את הודיה בירי בראשה ובמקביל לפצוע את אמה, רוני קדם, ביריות בידיה וברגליה. מחקירתו עלה, שתכנן לעשות כך, כדי שהאם תיפצע אך תיוותר בחיים. פימשטיין ביקש בכך לגרום סבל לקדם.
ב-3 לנובמבר 2002 ניסה פימשטיין בבית אם בתו, להוציא את תוכניותיו אל הפועל, אך ללא הצלחה. כמה ימים לאחר מכן, חזר לבית קדם, כדי לנסות ולממש את תוכניתו. גם אז ללא הצלחה. לבסוף החליט לרצוח את בתו הודיה בביתו שבירושלים.
לצורך העלמת הגופה לאחר הרצח, חפר בור ביער המגינים שליד מושב עמינדב, כשלצידו הכין שתי שקיות מלאות מחטי אורן, שבאמצעותן התכוון לטשטש את מקום קבורת הגופה. בצהרי יום רביעי, ה-4 לדצמבר 2002, חזר לבור שהכין כדי להרחיבו והעמיקו בהתאם למידותיה של בתו הודיה.
בשבת ה-7 לדצמבר 2002, בסמוך לשעה 10:00, הטביע אותה באמבטיה שבביתו. הוא פנה לקבור אותה בבור שהכין מבעוד מועד. זמן קצר אחר-כך, התקשר למשטרת ישראל והודיע בכזב, כי בתו הודיה נעלמה.
