קצת אחרי מועדון ה'בארבי' בכפר סבא, ניצב מוסד תרבותי מסוג אחר. עוד כשהסתכלנו, אחותי ואני, על התור הארוך בכניסה למסעדת 'אחלה', הבנו שלא יכול להיות שרק כפר-סבאים צובאים על דלתותיה, כי אם תושבי אזור השרון רבתי כולו. ואכן המסעדה מותאמת לקליטת סועדים רבים: החלל ענק, מרווח מאד ומתאים לקבוצות גדולות של סועדים. אחלה היא מסעדה מזרחית מן הזן הישן, עם צוות מלצרים ענק, ומנות כמו שהיית מצפה למצוא במסעדה כזאת.
כשאנחנו פוסעים אל השולחן שנשמר עבורנו, אנחנו מבחינים בצוות הטבחים הנכבד שעובד במרץ לעיני הקהל, ובטאבון גדול המימדים ומבשר הטובות.
דקות קצרות אחרי שאנחנו מתיישבים, מגיע המלצר עם בשורת הסלטים המוכרת ופורש אותה על שולחננו: פלאפל (טעים ביותר), סלט כרוב אדום במיונז, מלפפונים בחומץ עם פלפלים חריפים, חומוס עם גרגירים, חציל מטוגן עם טחינה, מטבוחה, טאבולה, סלט סלק ועוד דברים טובים (16 שקל לסועד).
עם הסלטים הגיעה פיתה חמה וטרייה מהטאבון, דקה וטעימה. כשראה המלצר שאנחנו מאיימים לחסלה, מיד הביא נוספת, לשמחתנו הרבה. לגמנו גולדסאטר בבקבוק (15 שקל) וחצי קרלסברג מהחבית (18 שקל). כשאנחנו מזמינים מדי פעם עוד טאבולה ועוד פלאפל וממשיכים להנות מהפיתות הטובות, חולפת בראשנו אותה הבנה נודעת שזה הזמן לעצור ולפנות לחלק השני של הארוחה.
כשהסתכלנו לימיננו ולשמאלנו, ראינו בעיקר משפחות וקבוצות חברים גדולות שבאו לחגוג ימי הולדת ושאר אירועים, ושהאוכל הנדיב והכשר של המסעדה הוא בדיוק מה שחיפשו כדי לחגוג באמת. המלצרים, נעים בחריצות, קשובים אך לא מציקים יתר על המידה.
לאחר מנוחה קלה, החליטה אחותי חובבת הכנפיים לקרוא למלצר החביב שלנו ולבקש ממנו מנת כנפיים בעוף ושום (25 שקל), ואילו אני בחרתי במנת צלעות הכבש (85 שקל). הכנפיים היו עסיסיות וטעימות, כמוהן גם צלעות הטלה, שהוגשו עם פלחי תפוחי אדמה נימוחים ומתובלים היטב.
אבל אולי ההחלטה החכמה ביותר שלנו הייתה להזמין מפרום (19 שקל) - ממולאי הבית נעשים יום יום מבשר עגל טרי. אפילו יותר משהיה טעים, הוא היה בדיוק הדבר הנוסף הזה שרצינו ליד שתי המנות שהזמנו.
כשאנחנו שבעים ומרוצים, פנה אלינו אחד היושבים לשולחן מימיננו. הוא שאל אם אנחנו נהנים וסיפר בעצמו כי הוא נוהג לבוא לכאן בכל יום הולדת, כל הדרך משערי תקווה. "זו מסעדת הבית שלנו", סיפר אברהם בחיוך. "אין, אין עליהם". הבנו שיש אנשים רבים כמוהו שבשבילם מספקת אחלה אופציה כשרה טובה, ובעיקר (אני נאלץ להשתמש במילה הזאת) מפנקת.
באווירה שמחה ובאור זיקוקי יום הולדת של עוד שולחן לידנו, הזמנו שני קינוחים שהומלצו לנו על-ידי המלצר: הראשון, רעידת אדמה - שכבת ביסקוויט עם שוקולד וקצפת מעל, והשני, פיצוץ שוקולד - קרם שוקולד עשיר בציפוי רוטב שוקולד (18 שקל האחד).
הקינוחים היו אומנם פרווה, אך היה להם בכל זאת חן מסויים והם בהחלט עברו את מבחן הסף. באחלה הקפה והתה הם על חשבון הבית, מדיניות שמתיישבת היטב עם הלארג'יות הישראלית שהמקום הזה משדר.
לשולחן מגיעים קפה שחור בכוס הנכונה ותה עם נענע טרייה בכוס גדולה. צריך הרבה תה עם נענע כדי להוריד את הארוחה השופעת שאכלנו כאן.
אנחנו נפרדים מאברהם משערי תקווה ומהמלצר הידידותי ומסכמים בשתי מילים. היה אחלה.
