בשורה לכל העובדים בשכר גלובלי: החל ב-1 בפברואר ייכנס לתוקף תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שיחייב את המעסיק לציין בתלוש השכר של העובדים את מספר שעות העבודה המדויק שבהן הועסקו בחודש החולף. המשמעות המעשית של התיקון היא שחברות ובתי עסק שבהם נהוגה נורמת עבודה של שעות ארוכות - 11, 12 ואף 13 שעות ביום או יותר - יצטרכו לנהל רישום פרטני, שישקף את מספר השעות ביום שבהן הועסקו העובדים.
מדובר בשינוי מרחיק לכת, שלא לומר מהפכני, שיזם הפורום לאכיפת זכויות עובדים בהובלת ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה), ובתמיכת ההסתדרות, המעסיקים ומשרד התמ"ת.
מעסיקים שהתעקשו במשך שנים לשלם לעובדיהם שכר גלובלי, אחיד, בלי קשר למספר שעות העבודה שמילאו בפועל, יצטרכו להחליף דיסקט ולשלם לעובדים גמול על השעות הנוספות שבהן הועסקו. במלים אחרות: השינוי העיקרי בעקבות התיקון לחוק יהיה בתחום שעות העבודה, והמשמעות שלו היא שמעתה לא יהיו יותר עובדים בשכר גלובלי.
"תלוש השכר, כפי שהכרנו אותו עד כה, מלא בהגדרות ובסעיפים שהעובדים לא ממש ידעו לקרוא", אומר רו"ח יורם שיפר ממשרד זיו שיפר ושות'. "למשל, לא ברור מהתלוש אם המעסיק מילא את חובתו והפריש כספים לקרן הפנסיה, לביטוח המנהלים, לקופת הגמל או לקרן ההשתלמות. לא פחות חשוב מכך, לא ברור מאילו רכיבי שכר בוצעה ההפרשה לקרן. אם המעסיק הפריש לקרן פחות מהדרוש, עתידו הכלכלי של העובד עלול להיפגע".
דוגמה נוספת לבעייתיות שאמורה להיפתר בתלושי המשכורת החדשים, נוגעת לנקודות הזיכוי למס. עובדים רבים, בהם אימהות חד-הוריות, אינם מצליחים להבין מהתלוש הנוכחי אם מגיעות להם נקודות זיכוי ממס הכנסה. התלוש החדש אמור לפזר את מסך הערפל גם מעל סוגיה זו.
תשעה סעיפים חדשים
תלוש השכר החדש שיונפק לעובדים החל במשכורת פברואר יכלול תשעה סעיפים חדשים:
1. ניכויים
המעסיק יפרט בתלוש המשכורת את הניכויים שביצע בעבור העובד למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.
לדברי שיפר, מדובר בעניין חשוב משתי סיבות. האחת, כדי לשמור על זכויותיו של העובד במוסדות אלה, למשל בעת תאונת עבודה המזכה בדמי פגיעה מהביטוח הלאומי; והשנייה, כדי שהעובד יידע שמעסיקו הוא ישות משפטית בעלת תיק מסודר במס הכנסה - סעיף בעל חשיבות בעת הגשת תביעה נגד המעסיק.
2. הפרשות לקרנות
המעסיק יציין בתלוש השכר את הסכום שהפריש לקרן הפנסיה, ביטוח המנהלים או קופת הגמל של העובד בחודש החולף, כך שהעובד יוכל לחשב את הסכום המצטבר לטובתו בקרן. בנוסף, חלה חובה על המעסיק לרשום את השכר המשמש בסיס להפרשה לפנסיה.
לעובד מומלץ בכל מקרה שלא להתעצל, ולהתקשר כל כמה חודשים לקרן הפנסיה כדי לברר אם יש התאמה בין סכום ההפרשה המצוין בתלוש השכר לבין הסכום שהופרש בפועל על-ידי המעסיק.
3. שעות עבודה
המעסיק יציין בתלוש המשכורת את מספר השעות שבהן הועסק העובד בפועל במהלך החודש החולף. מספר השעות ייקבע לפי הרישום בשעון הנוכחות המותקן במקום העבודה, או רישום ידני מסודר. על המעסיק לשמור את רישומי שעות העבודה במשך שבע שנים, ובמהלך תקופה זו רשאי העובד להגיש תביעה נגד מעסיקו בעניין שעות העבודה, לפני שתחול עליה התיישנות.
4. שעות נוספות
המעסיק יחויב לנהל רישום של שעות העבודה הנוספות של כל אחד מהעובדים, ואין לסמוך בעניין זה על העובד שינהל בעצמו את הרישומים. אם הרישום אינו דיגיטלי, אלא ידני, יש להחתים עליו את העובד.
5. תנאים סוציאליים
המעסיק יפרט בתלוש המשכורת את התשלומים שהעביר לעובד מעבר לשכר הרגיל, כגון ימי חופשה, ימי מחלה והבראה.
6. היעדרויות
המעסיק יחויב לציין בתלוש השכר את מספר ימי ההיעדרות של העובד, ויפרט אילו מההיעדרויות נובעות מחמת מחלה, חופשה או הבראה.
7. ותק
המעסיק יציין בתלוש השכר את תאריך תחילת העבודה והוותק המצטבר של העובד במקום העבודה הנוכחי. כך, העובד יוכל לדעת למשל אם הגיעה העת לקדמו בדרגה, אם צבר ימי חופשה רבים שכדאי לו לנצל או דמי הבראה גבוהים במיוחד.
8. עובד יומי
המעסיק יפרט בתלוש השכר את תעריף השכר ליום או לשעה, לעובדים המועסקים על בסיס יומי, או לפי שעות.
9. הגוף המשלם
המעסיק יחויב לציין בתלוש השכר מי הגוף או הגורם שבאמצעותו משולם השכר לעובדים. אם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק (לרבות בנק הדואר), יש לציין את מספר החשבון ואת פרטי הבנק.
כך ייראה תלוש המשכורת החדש
- פרטים על המעביד - מי הגוף או הגורם שבאמצעותו משולם השכר לעובדים. אם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, יש לציין את מספר החשבון ופרטי הבנק.
- מספר ימי העבודה שבעבורם מבוצע התשלום - פירוט של מספר השעות שבהן הועסק העובד בפועל בחודש החולף. מספר השעות ייקבע לפי הרישום בשעון הנוכחות המותקן במקום העבודה, או רישום ידני מסודר.
- סך התשלומים בגין שעות נוספות - פירוט שעות העבודה הנוספות לפי הרישום האלקטרוני או הידני - באחריות המעביד, ולא העובד.
- תיק הניכויים של המעסיק ברשות המיסים.
- מועד התחלת העבודה - ציון מפורש של התאריך שבו החל העובד לעבוד במקום והוותק המצטבר שלו, לצורך בדיקת הזכאות להטבות שונות הנובעות מכך.
- מעמד העובד - האם מדובר בעובד חודשי, יומי או שעתי, ופירוט של תעריף השכר ליום או לשעה.
- ניכויים שונים מהעובד - פירוט הניכויים למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, שביצע המעסיק בעבור העובד.
- הפרשות לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל - פירוט הסכום המצטבר שהפריש המעסיק לחיסכון הפנסיוני של העובד, והשכר המשמש בסיס להפרשה לפנסיה.
- היעדרויות - פירוט מספר ימי ההיעדרות של העובד והסיבה להן (מחלה, חופשה או הבראה).
שאלות ותשובות
2.7 מיליון עובדים ייהנו מהחוק החדש. האם התיקון החדש לחוק הגנת השכר יחול על כל העובדים במשק, ללא יוצא מן הכלל?
התיקון יחול על 2.7 מיליון העובדים במשק הישראלי. עם-זאת, הסעיף המחייב רישום של שעות העבודה והשעות הנוספות לא יחול על עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם המדויקות. מדובר בעובדים המועסקים ב"משרות אמון" (כמו יועץ למנכ"ל או דובר אישי) ובמשרות שטח (למשל, אנשי מכירות).
אלא שחריג זה מצטמצם והולך: בתי הדין לעבודה פסקו באחרונה שאפשר לפקח כיום גם על עבודה מחוץ למפעל או למשרד, בעזרת אמצעים אלקטרוניים כמו טלפון נייד ואיתוראן.
אם-כך, המעסיק יוכל להתחכם - לרשום את שעות העבודה בתלוש השכר, לשלם כדין, אך להעסיק את העובד כמה שעות שהוא רוצה או צריך.
לא. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שאורכו של יום עבודה אינו יותר משמונה שעות, ולפי היתרים שונים - עד 12 שעות. העסקת עובד מעבר למספר שעות זה היא עבירה פלילית, שלצדה קנס של 5,000 שקלים לעבירה ו-10,000 שקלים לעבירה חוזרת.
אילו סנקציות נקבעו כדי לעודד את המעסיקים ליישם את הוראות התיקון החדש באורח מיידי?
בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק שנגרם לו, בסכום של עד 5,000 שקלים על כל תלוש משכורת שלא נמסר לעובד, או שנמסר ללא הפרטים המתחייבים לפי התיקון החדש. אם ימצא לנכון, יכול בית הדין יכול לפסוק גם קנס גבוה יותר. למשל, במקרה שהמעסיק ביצע את ההפרה יותר מפעם אחת.
מומלץ למעסיק לוודא עם הגורם המפיק בעבורו את תלושי השכר של העובדים, כי תוכנת השכר עודכנה בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר.
