איך להיגמל מהתמכרות לקניות?

הסרט שופך אור על תופעה, שרבים סבורים בטעות כי היא נפוצה למדי: אוניומאניה (oniomania) הוא מונח רפואי שמתייחס להפרעת קנייה כפייתית - שופוהוליזם. הכוונה היא לקושי לשלוט בדחף לקנות, כמה שיותר וכל הזמן.

בעידן של צריכה מוגברת, הרושם הוא כי כל אישה שאינה יכולה לעמוד בפני זוג נעליים חדש וכל גבר שחש צורך עז לקנות גאדג'ט חדיש הם בעלי הפרעת קניות כפייתית. אבל זהו לא המצב. "לכולנו יש בבית בוידעם מלא במוצרים שאנו לא צריכים", מסביר פרופ' פנחס דנון, פסיכיאטר המתמחה בין היתר בטיפול בהתמכרויות. "אך בין זה לבין הפרעת קנייה כפייתית יש מרחק עצום, שנמדד בעיקר בחוסר היכולת להפסיק לקנות גם כשהמצב הכלכלי אינו מאפשר זאת וזה מלווה בשקרים רבים".

קונה כפייתי מוגדר כמי שהקניות משבשות את חייו האישיים והמקצועיים, או מביאות אותו לפשיטת רגל. בקרב אנשי בריאות הנפש יש מחלוקת בנוגע להפרעה. יש שיאמרו כי זוהי הפרעה אובססיווית, ואילו אחרים גורסים כי זהו חוסר יכולת לשלוט בדחפים. דנון סבור כי ההפרעה קשורה באובססיה ובהתנהגות כפייתית, ורואה בה התמכרות ככל שאר ההתמכרויות. לדבריו, שיעור הסובלים מההפרעה בעולם הוא 1% מכלל האוכלוסיה הבוגרת (לצורך ההשוואה, שיעור הסובלים מסכיזופרניה בעולם מסתכם גם הוא ב-1%).

"בישראל השיעור אף גבוה יותר, אם כי אין נתונים מדוייקים. זה קשור בין היתר בנטייה המוגברת שלנו ליטול סיכונים, ואפילו בדת שלנו, שבחגים כמו פסח למשל מעודדת לחדש את המלתחה וכדומה. זה מובלע בתרבות שלנו". בישראל, הוא אומר, אין קבוצת תמיכה רשמית לסובלים מההפרעה. "ישנן כל מיני התארגנויות פרטיות שאינן מחזיקות מעמד לאורך זמן", מסביר דנון שטיפל במקרים של התמכרויות לקניות. הטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר בהפרעה הוא התנהגותי-קוגניטיבי, בצד ייעוץ והדרכה לבני משפחת המטופל. בנוסף, יש גם טיפול תרופתי בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).

דנון מבקש להדגיש, כי בניגוד לתפיסה הרווחת, זוהי איננה הפרעה בלעדית לנשים. אם כך, מדוע בסרטים כמו "קלולס", "השטן לובשת פראדה" וכמובן "סקס והעיר הגדולה", שעסקו במישרין או בעקיפין בעולם האופנה, הודגשה הזיקה בינו לבין צרכנות כפייתית של נשים? "התמה שלפיה אופנה כרוכה בבזבזנות אדירה שגוררת באופן בלתי נמנע מפח נפש הופיעה בספרות הצרפתית כבר במאה ה-19", אומרת ד"ר שושנה רוז מרזל, חוקרת אופנה מאוניברסיטת בר-אילן ובצלאל.

"את הדוגמה הבולטת ביותר ניתן למצוא בספר 'מאדאם בובארי'. אף שזה לא הנושא המרכזי בספר, החוט שמקשר בין הדברים הן הוצאותיה הרבות של הגיבורה בין השאר בתחום האופנה, שגוררות אותה להפסדים ולחובות כבדים, ומובילות בסופו של דבר להתאבדותה".

כמו דנון, גם היא אינה מייחסת את התופעה לנשים בלבד. "החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 יהיו אלו נשים בלבד, אולם לפני כן הייתה זו תופעה שכיחה גם בקרב גברים", היא אומרת. "בספרו 'אשליות אבודות' מתאר בלזאק בחור צעיר שמגיע לפאריס ומאבד את כל כספו לטובת רכישות בתחום האופנה, מתוך רצון להיות אלגנטי יותר".

מרזל מציינת, כי בספרות העולמית מיוחסות להתמכרות לקניות השלכות רחבות מאוד, שחורגות לא אחת מהדמות המופרעת עצמה, ומשפיעות על בני משפחתה והסובבים אותה. "לאחר מותה של אמה בובארי מאבד בעלה את כל רכושו בגלל חובות לנושים, ומת לבסוף מצער. בתה, שנותרת חסרת כל, נשלחת בבגרותה על-ידי דודתה לעבוד במפעל לטוויית חוטים בנורמנדי, שזה בעצם סמל מובהק להמשך השעבוד לתעשיית האופנה".

בסרט "וידויים של שופהוליק" מציעים הוריה של בלומווד למכור את קרוואן הטיולים שקנו בכספי חסכונותיהם כדי לסייע לה לפרוע את חובותיה הכבדים לחברות האשראי. אבל היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות מכירה מקיפה של פריטים ממלתחתה האישית העצומה. כך עולה בידה להיגמל ולהשתקם כלכלית על חשבונן של נשים רבות, שנראות כצרכניות נלהבות לפחות כמותה.

הסרט מסתיים במיסוד הרומן של בלומווד עם בן העשירים טוב המראה לוק ברנדון (יו דנסי), שכפי הנראה עתיד להשיב אותה לעמדת הצרכנית הכפייתית, הפעם ללא כל מגבלה כלכלית (כפי שנמשכת העלילה בסדרת הספרים). אף שבלומווד מכסה את חובותיה לבסוף, נראה שהמסר שמעביר הסרט הוא כי נשים שסובלות מהפרעת קניות כפייתית אינן מתגברות עליה באמת. הן רק מחליפות משמרות בתורים הארוכים לקופות במכירות סוף העונה.