צפר להולכת רגל וביקש להקל בעונשו

גדעון ענאקי ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בעיר שהרשיע אותו, על-פי הודאתו, בכך שלא איפשר להולכת רגל לחצות כביש בביטחה במעבר חציה ונהג בקלות ראש. על ענאקי הוטלו העונשים הבאים: פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים, פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 5 חודשים למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 שקל או 15 ימי מאסר תמורתו.

בכתב הערעור טען ענאקי, שעונש הפסילה בפועל שהוטל עליו הינו כפל עונש של פסילת המינימום הקבועה בגין עבירה של נהיגה בקלות ראש, ולא היה ראוי להטילו בנסיבות ביצוע העבירה. כמו-כן שעברו התעבורתי לכאורה מכביד, אך נעבר רובו ככולו בהיותו איש יחידת העיקוב הסמוי במשטרה. ענאקי ביקש להפחית מתקופת הפסילה בפועל, ולחילופין לסייג את עונש הפסילה באופן שלא יחול על נהיגת כלי רכב חקלאיים, טרקטור, ורכבים בהם מובלת סחורה.

עבירה כפולה

המדינה השיבה שענאקי אומנם הודה, אך עשה זאת לאחר שכפר בעובדות כתב האישום, ומשכך, נאלצה הולכת הרגל להתייצב למתן עדות, וכך גם העדים האחרים, ולמעשה הוא לא חסך בהטרחת עדים. כמו-כן שמעדותה של הולכת הרגל עלה, שהיא נפגעה בצווארה, בשוק רגלה ובזרועה השמאלית, ופונתה לבית החולים באמבולנס. "הענישה היא פועל יוצא גם מהחבלה שנגרמה להולכת הרגל".

המדינה הוסיפה שלאחר התאונה ענאקי לא המתין למשטרה או לאמבולנס ועזב את המקום, לאחר שהשאיר את פרטיו. המדינה הפנתה לגיליון הרשעותיו של ענאקי, ובמיוחד לעבירה משנת 1990 לפיה היה מעורב בתאונת דרכים שנגרמה בשל אי-מתן זכות קדימה להולך רגל.

בית המשפט פסק נכון

בפסק הדין, דחתה השופטת יהודית אמסטרדם את הערעור. "נהיגה בקלות ראש הינה עבירה מהתוספת הראשונה, ועל כן קיימת פסילת מינימום הקבועה בחוק לתקופה בת 3 חודשים. אף אם אתחשב בטענת המערער כי בין השנים 1995-1983 עבירות התעבורה שבוצעו על ידו היו עקב ובמסגרת פעולתו כאיש יחידת העיקוב הסמוי במשטרה, לא ניתן להתעלם מעשרת העבירות הנוספות אותן ביצע בשנים שלאחר מכן, כששתיים מהן הן בגין נהיגה במהירות העולה על המותר בחוק, עבירה נוספת היא של נהיגה בקלות ראש (משנת 1998) ואי-מתן להולך רגל אפשרות להשלים חציה בביטחה (משנת 2004)".

השופטת אמרה כי "לאור כל המקובץ לעיל, לרבות החבלה שנחבלה הולכת הרגל, אינני סבורה כי נפלה שגגה בפני בית משפט קמא עת הטיל על המערער עונש פסילה לתקופה בת 6 חודשים. הייתי מוכנה לשקול סיווג הפסילה לרכב מסוג טרקטור, וזאת נוכח טענת המערער כי הוא בעל משק חקלאי, ברם, משהעליתי אפשרות זו במהלך הדיון, טען המערער כי כיום נוהגים בטרקטור הפועלים התאילנדים, ואילו הוא נזקק לנהיגה ברכב מסחרי. אשר על כן, לא תסווג הפסילה".