ברק יותר מרומז על רצונו להפוך את דמות מפלגת העבודה ממפלגת שמאל למפלגת מרכז. לדבריו, כך הייתה המפלגה מימי בן-גוריון ומימי רבין ("גם אם הדמות המרכזית הזאת היטשטשה בשנים האחרונות").
ברק מציע רגרסיה בדרכה הרעיונית של מפלגתו: "ראשית, נכנס ועידה אידיאולוגית כדי לאוורר, לעדכן ולנסח מחדש את ה'אני מאמין' של המפלגה בהתאמה למציאות של המילניום השלישי". הנימוק לכך, לדבריו, הוא הצורך להגיע לציבוריים חדשים שלא בחרו במפלגת העבודה, ולהחזיר ציבוריים ותיקים, שזנחו אותה.
אהוד ברק הודיע כי בכוונתו למנות צוות הבראה, שיגיש תוכנית חירום להבראה כלכלית, כדי להתגבר על הגירעון הכבד שבו נמצאת המפלגה. הוא אמר כי על העבודה יהיה לנקוט בצעדים קשים מאוד, כולל אפשרות מעבר מהמקום בו היא שוהה כיום ("שכולנו אוהבים והוא כל-כך סמלי"), אל בית ברל למשל. ברק אמר עוד כי המפלגה תידרש לרוויזיה עמוקה במערכת הארגונית ולפישוט של המערכת המשפטית של המפלגה, הן מסיבות כלכליות והן מסיבות של דרישות לפעולה. "אני מתכוון למנות צוות שיגבש לנו הצעה לתקנון ולחוקה חדשים, שמתאימים למציאות של מפלגה מודרנית בישראל בנסיבות הפוליטיות של היום".
על הקולות מבית להתפטרותו אמר ברק: "האחריות, וגם היכולת, של כולנו היא לעשות את הכל ביחד, בנחישות, באחדות השורות לשיקום המפלגה. הפקת הלקחים היא חיונית, מותר לפעמים להוציא קיטור, אבל התגרדות רצופה בחרס, והטחת האשמות איננה תוכנית פעולה.
נדרשת חירות ויכוח בבית ואחדות פעולה בחוץ, מול הציבור והרחוב הישראלי".
באשר לעתיד הקרוב, אמר כי פסק דינו של הבוחר שלח את המפלגה לאופוזיציה, וכי התמונה הפוליטית שמתקבלת אחרי הבחירות איננה פשוטה. "הייתה סיסמה שהטעתה רבים - 'ציפי או ביבי'. הציבור הכריע, לצערי, ביבי, גם אם ניסו לומר לנו אחרת. תפקידנו להבין את המשמעות של הכרעת הציבור, ולהיות קשוב לו. אנחנו חייבים ללכת מיד לתהליך שיקום של המפלגה, ואני מתכוון להוביל ולנווט את התהליך הזה.
