המילה "קאמבק" נשמעה הרבה מאוד בכל הקשור לחזרתו של גדי סוקניק לעולם האקטואליה, אבל מילה הולמת בהרבה למאורע הייתה דווקא "פרומו". ולא בגלל שיש הרבה למה לצפות.
מתקפת הקדימונים נפתחה עוד בתוכניתו של עודד בן-עמי. סוקניק התראיין בתוכנית, ושחרר בעיקר אמירות כמו: "עודד, אל תבנה ציפיות", ואפילו "תרגיע". אם-ככה, לשם מה הפרומושן האגרסיבי? אולי עודד יודע.
התוכנית החדשה של סוקניק מבוססת על עיסוק ב"אנשי היום", האנשים שבכותרות, שייבחרו מדי יום על-ידי גולשי אתר רשת. מזכיר את "מה קורה" של לינוי בר-גפן, ואם לשפוט לפי התוכנית הראשונה, כנראה יזכה להצלחה דומה. כדי לא לפספס הזדמנות לקדם גם את התוכנית הבאה באותו ערב - סרט התעודה על רמי קליינשטיין - הפך גם קליינשטיין לאחד מ"אנשי היום". ולא לדאוג לתוכניות של מחר: אפילו הצצה לפרק הקרוב של "המרוץ למיליון" הצליחו לדחוס לתוכנית האקטואליה (?) החדשה הזו.
בשלב זה של התוכנית, היה באמת חבל לשבור את רצף הקדימונים בתוכן משמעותי או דיון בוער, ולכן הגיע לאולפן שלומי שבת, שמעלה בימים אלה מופע חדש. פינת יחצ"נות מסוג זה מגיעה לרוב בסוף שרשרת אייטמים חדשותיים, אך לא הצליחה להפוך להפוגה משעשעת, למרות השאלון א-לה יאיר לפיד. מה לעשות, אחרי רמי קליינשטיין ו"המירוץ למיליון", מסתבר שהפוגה אוורירית היא הדבר האחרון שחסר לך.
בדיוק כמו עודד בן עמי, רק בלי עודד בן עמי
אחד החידושים שהתוכנית מציעה הוא מה שמכונה "הקמפיין להחזרת שליט" - שם גדול לשעון עצר קטן, שיופיע אחת לזמן מה בפינת המסך, ויזכיר לנו כמה ימים ושעות גלעד שליט נמצא בשבי (לא משהו שישבש לכם את חווית הצפייה, הסלוגנים של "המירוץ למיליון" טורדניים הרבה יותר). זוכרים שעודד בן-עמי אומר בסוף כל תוכנית שלו כמה ימים גלעד כבר בשבי? אז זה בדיוק אותו דבר, רק בלי בן-עמי.
חשוב לציין - העיסוק בסוגיית שליט הוא קריטי, הכרחי, בעל חשיבות עצומה. אבל גם כשפועלים למען מטרה מבורכת, כדאי לשים לב לדרך. הראיונות של סוקניק עם אביבה שליט ועו"ד אורי סלונים, שעסק בעבר בתחום השבויים והנעדרים, נותרו שטחיים, פרסונאליים, פוליטיים: האם אביבה מוכנה לומר מילה רעה על ההנהגה המדינית? האם סלונים מוכן לומר מילה רעה על ההנהגה המדינית? יש - עדיין - הרבה מה לשאול על טיב האמנה בין חיילי צה"ל לבין החברה שהופכת אותם לכאלה, בעיקר בימים שבהם מספר סרבני ומתחמקי השירות הולך ועולה. מה אנחנו יודעים על האסירים שצפויים להשתחרר בתמורה להחזרת שליט, מעבר לסיסמאות כמו "דם על הידיים"? אילו ערכים אנחנו בוחרים להציב בראש סדר העדיפויות המשותף שלנו? והאם מוטב למנוע סכנה עתידית במחיר חייו של חייל שברגעים אלה נמק בשבי?
האולפן שבו התנהל דיון מעניין ומחדש בסוגיית שליט היה דווקא האולפן המתחרה בערוץ 10. לונדון וקירשנבאום לא השיקו קמפיין, לא בנו שעון עצר ואפילו לא שאלו את הגולשים מה מעניין אותם. הם כן ניהלו דיון אינטליגנטי ומעמיק בעניינים שונים עם ואודות אנשים, שגולשי אתר "רשת" ככל הנראה לא היו בוחרים כ"אנשי היום".
המשבר הכלכלי פוגע בכולם, וכפי שסוקר בתקשורת בהרחבה, אפילו בלונדון וקירשנבאום. לאף אחד אין כסף לשום דבר, ומובן למה גם רשת מתעצלת לבזבז זמן פרסום יקר על פרומואים לתוכניות של עצמה. אבל אם בשביל תוכנית שמורכבת מפרומואים חזר סוקניק לתחום האקטואליה, אולי עדיף שיוותר על כל העניין, יאפס שעונים, ויאגור כוחות למשדר יומטוב הבא.