"הגיע הזמן לטפל במשמרות הצניעות"

משמרות בלי צניעות. בית המשפט המחוזי בירושלים שלח (יום א', 15.3.09) לכלא לארבע שנות מאסר את אלחנן בוזגלו, חבר משמרות הצניעות, אשר הורשע בתקיפת אישה שאורח חייה לא נשא חן בעיני הארגון. בהחלטה מתח השופט נועם סולברג ביקורת על ארגון משמרות הצניעות וקרא לרשויות אכיפת החוק לטפל במעשיהם העברייניים של חבריו "מגדולם ועד קטנם".

מדובר בפרשת תקיפתה לפני כשנה של אישה המתגוררת בשכונת מעלות דפנה, בה מתגוררים חרדים רבים. לאחר גירושיה חדלה מקיום אורח חיים חרדי, ואורח חייה החדש היה לצנינים בעיני ארגון משמרות הצניעות. הללו פנו לבוזגלו וביקשו ממנו לתקוף אותה ולאיים עליה "על-מנת לגרום לה לעזוב את מקום מגוריה". לצורך כך קיבל בוזגלו אלפיים דולרים.

כונתה זונה ושקרנית

ביוני 2008 בשעות הערב, הגיע בוזגלו ועימו ארבעה אנשים נוספים לבית האישה כשהם מצוידים באלה ובגז מדמיע. "בהגיעם לביתה, דחפו... את המתלוננת, הפילו אותה אל הרצפה, היכו אותה, הטיחו את ראשה ברִצפה ובעטו בכל חלקי גופה". הם אף התיישבו על ראשה... חסמו את פיה של המתלוננת בפיסת בד ואיימו עליה כי אם תפקח את עיניה יתיזו גז מדמיע לתוך עיניה וידקרו אותה. במהלך הדברים קראו לעבר המתלוננת 'זונה' ו'שקרנית', ובמשך דקות ארוכות חקרו אותה על אודות קשריה עם גברים... לאחר מכן, אמרו לה כי עליה לעזוב את הדירה, כי 'זו רק ההתחלה' וכי אם תמשיך להתגורר בדירה, תירצח. למתלוננת נגרמו חבלות חמורות בכל חלקי גופה והיא נזקקה לקבל טיפול רפואי".

התביעה דרשה עונש מאסר ממושך, קנס ופיצוי לאישה. מדובר במעשה נבזי ומתוכנן מראש ותמורת בצע כסף, טענה התביעה, לפיכך יש למצות עם בוזגלו את כל חומרת הדין בשל "המעשה האלים והאכזרי למען יראו וייראו".

מניעי הארגון - אידיאולוגיים

מנגד, באת-כוחו של בוזגלו, עו"ד אורנה סבן ארועטי, טענה כי אין תועלת בענישה כבדה כלפיו גם משום שהוא "דג רקק" בארגון וגם משום שמניעיהם של אנשי משמרות הצניעות "אידיאולוגיים" ולכן עונש כבד לא ירתיע אותם. היא ציינה את הרקע הקשה שלו ואת קשייו הכלכליים.

כאמור, בית המשפט גזר עליו ארבע שנים בפועל ופיצוי של 10,000 שקלים למתלוננת. כמו-כן הורה לשירות בתי הסוהר לשלב את בוזגלו בקבוצה טיפולית לשליטה בכעסים ולטיפול בנטייה לאלימות. "הנאשם מעוניין בכך, שירות המבחן המליץ על כך. אני סבור שתהיה תועלת בדבר זה".

בהחלטה כתב השופט כי בוזגלו פעל כשכיר חרב במעין "הוצאה לפועל של מיליציה מזוינת בנשק קר" ובמעשיו כלפי האישה "היכה, חיבל, קילל, איים, השפיל והתאכזר". ראוי היה להרחיקו לתקופה ממושכת מחוץ לחברת אנשים מאחורי סורג ובריח, שכן "פצעים שבגופה של המתלוננת הגלידו, לא כן פצעי נפש שיוסיפו לקנן בה, לערער את תחושת הביטחון שלה, לאחר שהנאשם וחבריו רמסו ברגל גסה את פרטיותה. ביתה אינו עוד מבצרה. שומה עלינו לשרש הפקרות זו של 'לית דין ולית דיין'".

הזדהה עם תוקפיו

עם זאת, בוזגלו הודה וחסך זמן שיפוטי ואף קיבל על עצמו אחריות מסוימת. כמו-כן הביע חרטה כנה על "המעשה הנתעב" שעשה. השופט הוסיף כי ראה לנהוג כלפיו במידה מסוימת של רחמים והתחשבות, מאחר שבוזגלו עצמו נפל קורבן לאלימות של משמרות הצניעות ו"ראה לחבור לארגון הרע הזה ולפעול במסגרתו, כדרכם לעיתים של קורבנות להזדהות עם תוקפיהם".

השופט הוסיף כי "יש להותיר פתח של תקווה עבור בוזגלו ועבור אשתו וילדיו על-מנת שהמשפחה לא תלך לאבדון. זהו העוגן הממשי היחיד שיש לו לנאשם בחייו. המשפחה שבנה בכוחותיו הדלים ראויה לשימור ולטיפוח".

רחוקים מלהיות צנועים באמת

בסיכום דבריו מתח השופט ביקורת קשה על ארגון משמרות הצניעות. ארגון זה "אשר הצמיח גידולי פרא שכאלו, ראוי לגנאי ולטיפול הולם של רשויות אכיפת החוק במה שנוגע למעשים העברייניים של חברי הארגון מגדולם ועד קטנם". הצניעות, לדבריו, "מהם והלאה: שלמה המלך אמר במשלי (יא, ב): 'בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה'. לפי פירוש אבן- עזרא: '...בּבֹא איש זדון יבוא קלון, שילקה לבני אדם... ועם הצנועים חכמה - שיסבלו הקלון ולא יענוהו. וצנועים הם המתביישים מעשות זדון, כמו והצנע לכת'. צנועים הם, כאמור, 'המתביישים מעשות זדון'. נמצא כי הנאשם וחבריו לארגון שקשרו לעצמם כתר 'משמרות הצניעות' הריהם רחוקים ת"ק פרסה מלהיות צנועים באמת ובתמים".

השופט הדגיש עוד כי מהמקורות לומדים ש"אין להתקוטט בעבור שום מצווה שהרי שנִינו הצנועים מושכים את ידיהם מלחם הפנים" (שולחן ערוך, אורח חיים סימן נג ס"ק כו)... אנשי 'משמרות הצניעות' הריהם ההפך מן הצנועים האמיתיים. אין זה רק דברו של המחוקק הישראלי. זהו הדין היהודי: 'אין להתקוטט בעבור שום מצווה'".