בעבר, נשירת השיער לא הייתה יותר ממספר שערות נוספות בכיור או על המסרק, אבל עכשיו אתם לא יכולים להסתכל במראה בלי לראות יותר קרקפת משיער?
התקרחות מיוחסת בדרך כלל לאיבוד שיער מוגזם מהקרקפת ויכולה לנבוע מתורשה, מתרופות מסויימות או ממצב רפואי אחר. כל אחד- גברים, נשים וילדים - יכול לסבול מאיבוד שיער.
אנשים מסויימים מעדיפים להשלים עם ההתקרחות ללא טיפול וללא ניסיון להסתיר אותה. אחרים יסתירו אותה בתספורות שונות, איפור, כובעים וצעיפים. ויש גם מי שיבחר בטיפול תרופתי זה או אחר, או בהליכים ניתוחיים הזמינים לטיפול באיבוד שיער. אך לפני שאתם בוחרים באחת האופציות הטיפוליות, שוחחו עם הרופא לגבי הגורם והטיפולים האפשריים הטובים ביותר לאיבוד שיער.
התסמינים
המונח הרפואי לאיבוד שיער הוא אלופציה. אלופציה אנדרוגנטית, הסוג השכיח ביותר של התקרחות, משפיע בערך על שליש מהגברים והנשים. הוא בדרך כלל קבוע. סוגים אחרים של התקרחות הם זמניים, כולל אלופציה אראטה. מצב זה מאופיין באיבוד שיער על הקרקפת או בחלקים אחרים של הגוף.
איבוד שיער קבוע
קירחות בדפוס גברי (אלופציה אנדרוגנטית). אצל גברים, דפוס ההתקרחות יכול להתחיל בשלב מאוד מוקדם, אפילו בשנות העשרה או בתחילת שנות העשרים לחייהם. הוא מאופיין בדרך כלל בנסיגת קו השיער ברקות ובהקרחה בקצה הראש. בסופו של התהליך מופיעה התקרחות חלקית או מלאה.
קירחות בדפוס נשי (אלופציה אנדרוגנטית). נשים עם מצב של איבוד שיער קבוע בדרך כלל סובלות רק מהידלדלות השיער מקדימה, בצדדים או בקצה הראש. נשים שומרות בדרך כלל על קו השיער הקדמי ולעיתים נדירות סובלות מהתקרחות מלאה.
נשירת שיער צלקתית (אלופציה צלקתית). מצב נדיר זה מופיע כאשר דלקת פוגעת ומצלקת את זקיקי השיער וגורמת לאיבוד שיער קבוע. לפעמים איבוד השיער, שאינו אחיד, מלווה גם בגירוד ובכאב.
איבוד שיער זמני
אלופציה אראטה. איבוד שיער המופיע בדרך כלל בצורה של טלאים קטנים, עגולים וחלקים. המחלה בדרך כלל אינה מתרחבת מעבר למספר קרחות על הקרקפת, אך היא עלולה לגרום לאיבוד שיער לא אחיד בכל אזור עם שיער, כולל הגבות, הריסים והזקן. במקרים נדירים, היא עלולה להתפשט ולגרום לאיבוד שיער בכל הגוף. אם איבוד השיער מופיע בכל הקרקפת, המצב נקרא אלופציה טוטליס (איבוד מוחלט של שיער-הפנים והקרקפת). אם הוא משפיע על כל הגוף הוא נקרא אלופציה אוניברסליס. כאבים וגירוד יכולים להופיע בעקבות איבוד השיער.
התקרחות מפוזרת כרונית. סוג זה של איבוד שיער זמני (Telogen effluvium) מופיע בפתאומיות. חופן של שערות יכול לצאת בזמן הסירוק או בזמן חפיפת השיער או יכול ליפול לאחר משיכה עדינה. סוג זה של איבוד שיער בדרך כלל גורם להידלדלות השיער כולו ולא להתקרחות לא אחידה.
אובדן שיער מתיחתי. במצב זה (Traction alopecia), טלאים של קירחות מופיעים בעקבות בחירה בתסרוקות מסויימות, כמו זנב סוס או צמה, או לאחר שימוש בגלגלי שיער הדוקים. איבוד השיער מופיע בדרך כלל בין השורות של השיער שנמשך בחוזקה.
השיער עובר תהליך מחזורי של צמיחה ומנוחה. אורך כל מחזור משתנה מאדם לאדם. אך באופן כללי, שלב הצמיחה של שיער הקרקפת, נמשך בדרך כלל בין שנתיים לשלוש. במהלך תקופה זו, השיער צומח ב-1 ס"מ בחודש. שלב המנוחה נקרא טלוגן. שלב זה נמשך בדרך כלל 4-3 חודשים. בסוף שלב המנוחה, השיער מתחיל ליפול ושיער חדש מתחיל לצמוח במקומו. ברגע שהשיער נושר, שלב הצמיחה מתחיל שוב.
רוב האנשים משירים בדרך כלל 50 עד 100 שיערות ביום. אך מאחר שיש כ-100,000 שערות על הקרקפת, כמות זו של איבוד שיער אינה גורמת להידלדלות נראית לעין של שיער הקרפקת.
הידלדלות הדרגתית היא חלק נורמלי של ההזדקנות. יחד עם זאת, איבוד שיער יכול לגרום להתקרחות כששיעור הנשירה עולה על שיעור הצמיחה המחודשת, כששיער חדש דליל יותר מהשיער שנשר או כשהשיער צומח במראה של טלאים.
