הסדרה "לחיות מחדש" נפתחת בתקריב על פניה של אשה קבורה מתחת לאדמה. היא צהובת שיער ותכולת עיניים, מכוסה רגבים, והיא פוקחת אותן באחת. זו המטאפורה לחיים המתחדשים, לא מאד עדינה או מרומזת, אבל מתיישבת היטב עם הסדרה החדשה של חיים בוזגלו, שתשודר מהערב בשישה פרקים, בערוץ 1.
הסדרה, קו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית, שמימן אותה ערוץ ארטה היוקרתי (חמישה מיליון יורו לשישה פרקים), היא שאפתנית. צילמו אותה באתרים רבים, עם שחקנים אין-ספור, צרפתים וישראלים. זו סאגה טלוויזיונית, כפי שמזמן לא נעשתה כאן. מין "אקסודוס" על יהודי צרפת ומרוקו. יש להריע ליוזמה, ולשיבוצה בערוץ 1. הסדרה מתארת את התלאות שעברו המעפילים, ניצולי שואה ואחרים, אחרי מלחמת העולם השנייה. ניצולה שאיבדה את בנה לנגד עיניה חוזרת לביתה בצרפת ומוצאת בו את משרתיה, שמגרשים אותה שוב מבית בטענה שתמיד התנשאה עליהם. במרוקו יש סצינה בבית כנסת ובבית המשפחה, שבה מתואר כיצד נציגי הסוכנות שיכנעו את היהודים לעלות לישראל. עוד מתוארים חילוקי הדעות על היחס של יהודי מרוקו למולדתם ההיא.
במרסיי עולים לספינה בין היתר ילד, מארק וייל, בנו של כנר יהודי שביקש מחברו הגוי אנטואן להסתיר את בנו, והוא עשה זאת באהבה. מושם דגש גם על הסיפור המרגש שלהם.
על ספינת "יהודה הלוי", שהבריטים עיכבו במחנה מעבר בקפריסין לפני קום המדינה, שוררת אחווה. ברגע שהם יורדים ליבשה מתחילות המחלוקות בין אשכנזים לספרדים. זהו גם סיפור אישי של הבמאי, שאביו היה על סיפונה של הספינה.
הסדרה מעניינת, עשייתה מעוררת כבוד, אבל היא סובלת מעודפות. היא גם מיושנת - אפשר לעשות סדרה תקופתית בלי שתסבול מכך. הבמאי לא נותן ולו לרגע לסיפורים לדבר בעד עצמם. כל פעם שאירוע מתקרב לשיאו הוא מתוגבר בנעימת "התקוה" בכינור מייבב או פסנתר נוגה. בפרק אחד תמות ילדה ותיוולד אחרת. תמיד אפשר לטעון שזה מה שקרה, אבל יצירת הקבלה דרמטית בין הדברים באופן שזה נעשה, מפחיתה מהדרמה. היא לא מוסיפה לה, אלא הופכת אותה למלודרמה.
משתתפים בסדרה לירון לבו, שמיל בן ארי, לירז צ'רני, אלברט אילוז, אוולין הגואל, מארי פרנס פיסייה, ברנאר קמפן, שרה פורסטייה ואחרים.
- "לחיות מחדש". ערוץ 1, 21:45
