|
|
יריד תעסוקה [סקופ 80 / יצחק אלהרר]
|
|
|
|
|
המבנה ההטרוגני של האוכלוסיה בישראל ושיעורי השתתפות נמוכים במגזר החרדי והערבי ובקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית, גורמים לכך ששיעור התעסוקה בישראל נמוך במידה משמעותית מאשר במדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD. כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2008.
במטרה לצמצם את הפער בין ישראל למדינות OECD, קבע סדר היום הכלכלי-חברתי של הממשלה לשנים 2010-2008 יעד של הגדלת שיעור התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים, בני 64-25, ל-71.7 אחוזים בשנת 2010.
מדוח בנק ישראל עולה, כי שיעורי התעסוקה של גברים ונשים, ללא מגזר החרדים, מגזר הערבים וללא בעלי השכלה על-תיכונית היו כבר בשנת 2007 מעל היעד שקבעה האג'נדה.
שיעור תעסוקה נמוך מ-35% לערבים, לחרדים ולבעלי השכלה נמוכה
שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר מאפיינים נשים ערביות, גברים חרדים ובעלי השכלה נמוכה מתיכונית, והם עומדים על 22.6, 32.0 ו-34.0 אחוזים בהתאמה בשנת 2007.
אף שיעד התעסוקה של סדר היום נקבע לכלל האוכלוסיה, המדיניות להשגת היעד אמורה לפעול גם לשילובן של אותן אוכלוסיות ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכים: החרדים, בני המיעוטים והלא-משכילים, במעגל העבודה.
הגדרת יעדי תעסוקה מקובלת גם ב-OECD. כך הוחלט בשנת 2000, בוועידת ליסבון, להביא את שיעור התעסוקה של בני 64-15 באיחוד האירופי בשנת 2010 ל-70 אחוזים, ושל נשים בנות אותם הגילים - ל-60 אחוזים.
שיעורי התעסוקה בישראל של גברים ונשים, ללא המגזר החרדי והערבי היו כבר בשנת 2007 מעל היעד: שיעור התעסוקה של גברים ערבים נמצא בקרבתו, אולם שיעורי התעסוקה של שאר הקבוצות נמוכים במידה ניכרת מיעד התעסוקה הכללי, למרות עלייתם אצל הנשים החרדיות והערביות בשנים האחרונות.
שיעור תעסוקה נמוך לבעלי השכלה נמוכה
אוכלוסיה נוספת ששיעור מעורבותה בשוק העבודה מועט הם בעלי השכלה נמוכה, זאת בניגוד לתרומתם הגבוהה של בעלי השכלה על-תיכונית לשיעור התעסוקה במשק, תרומה שגדלה על פני זמן, בעיקר בשל עליית משקלה של הקבוצה באוכלוסיה.
מהשוואה בינלאומית, עולה כי שיעור התעסוקה של בעלי השכלה על-תיכונית בישראל דומה לזה של מדינות OECD, ואילו שיעורי התעסוקה של הקבוצות הפחות משכילות נמוכים במידה ניכרת מאשר באותן מדינות. הפער בולט במיוחד אצל בעלי השכלה נמוכה מתיכונית: שיעור התעסוקה של קבוצה זו בישראל נמוך בלמעלה מ-20 נקודות אחוז מהממוצע של מדינות OECD.
