בדיקה כלכלית שערכה המועצה הישראלית לצרכנות מעלה, כי החלטת הממשלה להעלות את מחיר המים למשקי הבית צפויה להביא לייקור של כ-%10. ייקור תעריפי הגינון צפוי לעלות בכ-%67.
מהבדיקה עולה, כי הייקור יוביל לחיסכון זניח של %2.5 (כ-17 מיליון מ"ק). החיסכון זניח במיוחד, לעומת האובדן שגורמים הליקויים במערכות הובלת המים שעומדים על כ-%12 מסך הצריכה הביתית (כ-80.8 מיליון מ"ק).
הבדיקה שנערכה על-ידי ד"ר מיכאל שפר, תתפרסם בגיליון הקרוב של ירחון המועצה "בדוק!".
חישובים נוספים במסגרת הבדיקה מעלים סוגיות נוספות:
א) העלות הכוללת של מים מהתפלה היא 4 ש"ח. על מ"ק מים מעל 15 מ"ק לחודש (למשפחה עד 4 נפשות) היא 5.78 ש"ח למ"ק. (%18 מצריכת המים למגורים נצרכים בתעריף זה);
ב) עלות מ"ק למים שמעבר ל-24 מ"ק לחודש היא 7 ש"ח למ"ק. (כ-%20 ממשקי הבית);
ג) המחיר הריאלי של המים למשקי בית גבוה בכ-%25 מרמתו לפני עשרים שנה. הייקור לא מנע גידול של %270 בצריכת המים במהלך התקופה;
ד) צריכת המים בעשירון העליון גבוהה כמעט פי 2.5 מאשר בעשירון התחתון. הצריכה היא פועל ישיר של רמת החיים;
ה) צריכת המים הבייתית גדלה ב-%0.6 מידי שנה.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, גלית אבישי, אמרה כי ההצדקה שניתנה לייקור המים היתה כפולה. הראשונה, במטרה להשפיע על היקף הצריכה; והשניה, על-מנת להעביר כסף שיגבה לטיפול בצנרת. "הנתונים מלמדים כי אין הגיון כלכלי בהעלאת מחירי המים למשקי הבית בשימוש השוף, וזאת מכיוון שהביקוש למים קשיח כמעט לחלוטין (להוציא גינון), ולכן, ייקור המים לא יביא לצריכה מופחתת.
לגבי המטרה השניה: היקף פחת המים מחייב טיפול והשקעת משאבים בצנרת, אך אין בהחלטת הממשלה בנדון כל התייחסות למערכת בקרה שתדאג שהכספים אכן יועברו למטרה זו", אמרה אבישי.
אבישי הוסיפה, כי החישובים מלמדים שבמחירים שמשלמים היום משקי הבית עבור מים יש משום הטלת קנס על הצרכן הישראלי בשל מחדליהן של הרשויות. יתר על כן, נקבע כי הייקור יהיה תקף עד שנת 2004, דבר שאין לו הצדקה.
המועצה הישראלית לצרכנות תובעת מהממשלה לקצר את משך הייקור לשנתיים בלבד, ובמקביל לנקוט בכל הצעדים המתחייבים, כולל החשת הפעולות להקמת מתקני ההתפלה.
אבישי הדגישה, כי היא מכירה בצורך להתמודדות עם משבר המים, אך התוכנית חייבת לכלול את כל המגזרים. הטלת עיקר הנטל על הצרכן הביתי אינו צודק.
