|
|
מנכ"ל שרות התעסוקה, יוסי פרחי [צילום: משרד התמ"ת]
|
|
|
|
|
מנכ"ל שרות התעסוקה, יוסי פרחי, יוצא (יום ד', 22.4.09) בתחזית קודרת וצופה עוד 130 אלף עובדים מפוטרים במשק עד לסוף השנה.
פרחי, שדיבר בדיון מיוחד בוועדת הכספים בנושא השלכות המשבר הכלכלי על התעסוקה במשק, אמר כי "עד עכשיו פוטרו השנה כ-100 אלף עובדים ואנו צופים שעד סוף השנה יפוטרו עוד 130 אלף עובדים. זה שינוי מוחלט של מאזן היוצאים והנכנסים למעגל התעסוקה. אם בסוף השנה יהיו כ-300 אלף מבקשי עבודה, הדבר יכביד מאוד על המדינה".
פרחי הזכיר כי יש לזכור כי "אבטלה מביאה אבטלה", לדבריו. "כל מובטל צורך פחות, ומביא בכך לפיטורים נוספים", הזהיר.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר בוועדת הכספים כי יש לעשות הבחנה בין תקציב המדינה לתוכנית הכלכלית לפתרון המשבר. "אינני בטוח שבאוצר הפנימו שצריך לעשות את ההבחנה הזו", אמר עיני והוסיף כי הוא מעריך שבשבועיים הקרובים ייוודע האם האוצר שינה את דרכו ואם הממשלה הולכת לטפל במשבר הכלכלי. "אם תתגבש ההבנה הזו, נוכל להציג תוכנית כלכלית שתיתן מענה טוב לבעיה הכי כואבת מבחינתי, בעיית מקומות העבודה".
ברוש: להעדיף תוצרת הארץ ולשנות חוק חובת המכרזים
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, שהשתתף אף הוא בדיונים בוועדה, אמר כי "צריך לעצור את הפיטורים המטורפים הללו. אנו רוצים לשמור על העובדים ולא רוצים לפטר אותם. אנו רוצים לשמור על כבודם. אנו המדינה היחידה בעולם שלא הושקע בה שקל מאז שפרץ המשבר הכלכלי לפני 9 חודשים. הזמן הזה עובד נגדנו".
ברוש התייחס לתוכניות הממשלה הקודמת ואמר: "הקימו קרנות סיוע לעסקים בהיקף קטן מדי, בקצב איטי מדי, באופן מגומגם מדי. נכון לעכשיו, מתוך כ-1.3 מיליארד שקל בקרנות, ניתנו הלוואות בסכום של עד 100 מיליון שקל, ו-50 אחוזים מהפניות נדחות. עושה רושם שהדיסקט לא השתנה. כאשר מתן ההלוואה נתון לשיקול דעתם של הבנקים, מרבית מבקשי ההלוואות נדחים".
הוא הוסיף כי "בתעשיה חושבים ולא מהיום שניתן למזער את השפעת המיתון. אנו סובלים מאוד משחיקת כושר התחרות ומהירידה ברווחיות - מה שמופיע על המשק כולו".
ברוש הציע שורה של פתרונות בהם הממשלה יכולה לנקוט, ביניהם העדפת תוצרת הארץ תוך שינוי בהתאם של חוק חובת המכרזים.
ברוש מעריך כי שינויים אלו בחוק חובת המכרזים צפויים להביא לתוספת עסקות בשוק המקומי בהיקף הנאמד לפחות בכ-4 מיליארד שקל בשנה, כאשר עיקר התוספת תיגזר מהחלת חוק חובת המכרזים על פרויקטים לפיתוח התשתיות המבוססים על המגזר העסקי. משמעות הדבר, ציין ברוש, תוספת של קרוב ל-10,000 מועסקים במגזר העסקי מדי שנה.
לדבריו, המשבר הכלכלי מהווה זרז לשנות את תקנות חוק חובת המכרזים כך שייקבע עקרון בחוק לפיו חלה חובה לרכוש טובין ועבודות מתוצרת ישראל, כאשר חובה זו לא תחול על ספקים ממדינות שלישראל יש עמן הסכם הדדיות מתאים או שהן חתומות על הסכם קוד הרכישות הממשלתיות (הסכם ה-GPA).
"קבלת התיקון לחוק תקנה עדיפות לספקים ישראלים ולמוצרים ישראלים ותגדיל את מעורבות העובדים הישראלים בפרויקטים דוגמת כביש חוצה ישראל, הרכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה בחיפה, הרכבת הקלה בתל אביב, צינור הגז הטבעי, כל מתקני ההתפלה, עיר הבה"דים שבנגב ועוד - פרויקטים בהם לא מוקנות כיום עדיפות לטובין או עבודה מתוצרת ישראל", אמר ברוש.
