האם כינים הן הסוד למניעת אסטמה?
מחקר שנעשה בעכברים הראה כי לאלו שנשאו עליהם את מספר הכינים הרב ביותר הייתה מערכת חיסונית רגועה יותר לעומת המכרסמים הלא נגועים. לדברי החוקרים, לממצאים יכולות להיות השלכות משמעותיות בהיבט של חקר הסיבות לאסטמה ולאלרגיות בבני אדם.
המחקר, שפורסם בעיתון "BioMed Central journal BMC Biology" תומך בראיות נוספות המצביעות על מה שנקרא "תאוריית ההיגיינה", על-פיה העלייה בשיעור האסטמה והאלרגיות קשורה לחיים נקיים מדי.
הרעיון הוא שאם המערכת החיסונית אינה מופעלת כראוי בגיל הילדות, תאים חיסוניים עלולים להגיב בצורה לא נכונה לגירויים לא מזיקים כמו אבקת הפרחים או פרוות בעלי החיים. כדי לבדוק זאת, בחרו החוקרים להתמקד דווקא בטפילים.
צוות החוקרים, מאוניברסיטת נוטינגהאם, רצו לבדוק כיני בר, ולא כיני מעבדה שגודלו דורות בסביבה נקייה ביותר.
יש לזכור כי הבנת המערכת החיסונית של היונקים מבוססת בעיקר על מכרסמים שגודלו בסביבה מאוד לא טבעית לפתוגנים (גורמי מחלות) ובמצבים שאינם גורמים ללחץ.
לכן, החוקרים לכדו עכברים וחקרו את המערכת החיסונית שלהם.
הם גילו כי לעכברים שלא נדבקו בכינים הייתה מערכת חיסונית רגישה יותר לעומת אותם עכברים שנשאו עליהם כמות רצינית של הטפילים. החוקרים משערים כי הכינים 'מפתיעות' את המערכת החיסונית בדרך מסויימת, אולי על-ידי העברת טפילים או מיקרובים אחרים, או אולי דרך הרוק מאחר שהן ניזונות מהדם של הפונדקאי.
על-פי תאוריית ההיגיינה, המערכת החיסונית מתפתחת כשאנשים נדבקים שוב ושוב בתולעים ובטפילים אחרים - ממלריה המועברת על-ידי יתושים ועד סוגים שונים של כינים וקרציות.
בדומה לעכברי המעבדה, אנשים במדינות מפותחות נחשפים לפרופיל מאוד שונה של זיהומים לעומת זה של האדם הקדמון, וייתכן שחוסר התפקוד החיסוני שאנו רואים כיום הוא למעשה תוצאה של מערכת חיסונית שהותאמה לקבוצה של אתגרים שונים לגמרי מאלו שכיום אנו מתמודדים איתם.
