בקשה שהגיש הוארד רייס אל שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר גבריאל קלינג, עשויה לגרום לרואי החשבון של חברות האשראי כאב ראש לא קטן, אם תתקבל.
רייס, התובע את חברות האשראי והבנקים - כתובע ייצוגי, הגיש בקשה לחייב את חברות האשראי והבנקים להימנע מלהשמיד, ולשמור את כל המסמכים ורשומות המחשב הרלוונטים לתובענה שהגיש, בדבר סליקה בשיעור מופרז לכאורה, שנגבתה מעשרות אלפי בתי עסק בארץ.
את רייס מייצגים עורכי הדין טל ורן רוטמן ממשרד עורכי הדין וובר, שנדויק, רימון, כהן ושות'. הנתבעות הן חברות האשראי: כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (כ.א.ל), דיינרס קלוב ישראל בע"מ, ישראכרט בע"מ, פועלים אמריקן אקספרס בע"מ, והבנקים: בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ובנק הפועלים בע"מ.
הרקע לבקשה הוא תביעה שהוגשה לפני כשבע שנים, ושאושרה כייצוגית למעט מול בנק הפועלים. כל הצדדים הודיעו כי יערערו על ההחלטה. בית המשפט קבע אז, כי חזקה על הנתבעים כי לא ינקטו בהליכים להשמדת המסמכים הדרושים.
הצורך בצו שיחייב את רואי החשבון לחתום כי ננקטו ההליכים למניעת ההשמדה, על-פי כתב הבקשה, נובע מהעובדה שהדיון ממתין להחלטה של בית המשפט העליון - משמע, יתכן שלא יוכרע בתקופה הקרובה. התובעים טוענים, כי קיים חשש כבד כי במהלך העסקים הרגיל של המשיבים, יושמד המידע הרלוונטי - דבר שיסכל את התובענה.
התובעים כותבים: "השמדת המידע האמור תקשה עד מאוד על חברי הקבוצה ועל בית המשפט הנכבד בניהול ההליך, ותביא לסרבול ניכר של הדיון ושל הליך הוכחת הנזק".
על-פי כתב התביעה, לנתבעות בוודאי שאין אינטרס לשמר את החומרים, ואם יושמדו במהלך העסקים הרגיל, הדבר יקשה על התביעה נגדן - דבר הנוגד את אינטרס הציבור.
לאור זאת, ובהתבסס על פסק הדין בעניין Enron בארה"ב, ביקשו התובעים לחייב את רואי החשבון של החברה ליטול אחריות על המסמכים.
נציגי הנתבעים ייאלצו להגיב לבקשה בתקופה הקרובה, בטרם יאמר השופט קלינג את דברו.
