שר האוצר אישר הפצת קרנות זרות בישראל

שר האוצר, יובל שטייניץ, אישר אתמול (יום ד', 24.6.09) את ההצעה לתיקון מספר 13 לחוק הקרנות, שיאפשר לראשונה הפצתן של קרנות זרות בישראל. הצעת החוק, שגובשה ברשות ניירות ערך טרם העברתה לאישור השר, תובא לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה בתחילת השבוע הבא.

מדובר בתיקון מקיף ומורכב, שלאחר אישורו על-ידי הכנסת צפוי לחולל שינוי נרחב בשוק קרנות הנאמנות. הנושא המרכזי בו מטפל התיקון, הוא פתיחת השוק הישראלי להצעת יחידות של קרנות זרות. צעד זה נועד בעיקר להגדיל את התחרות בשוק הקרנות ועל-פי הערכות, הוא אף צפוי להביא להפחתת דמי הניהול שמשלמים בעלי היחידות. כמו-כן, תביא פתיחת שוק הקרנות לשיפור איכות המוצרים המצויים בו עתה ולהעלאת המגוון שלהם. השוק המקומי ייחשף לאמות המידה המקובלות בבתי ההשקעות המובילים בעולם. במקביל, יהפוך תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי למגוון יותר וניתן יהיה להפחית את הסיכונים הכרוכים בהשקעות במסגרתו.

הצעת החוק קובעת שקרן חוץ תוכל להציע לציבור יחידות אם תעמוד בתנאים שייקבעו בתקנות על-ידי שר האוצר. תנאים אלה מסתמכים על שני עקרונות. האחד הוא עקרון ההסתמכות, הקובע כי הקרנות שיוכלו להיכנס לארץ הן רק אלה שמותר להציען לציבור בשווקי אירופה וארה"ב. העיקרון השני קובע קריטריונים המבטיחים כי גופי הניהול הגדולים שיפיצו את הקרנות הזרות בארץ יהיו בעלי היקף נכסים גדול במיוחד ויופעלו על-ידי מנהלים בעלי ניסיון, הן מבחינת מספר הקרנות המנוהלות על ידם והן מבחינת ותק הפעילות.

התיקון שם דגש על שימור התחרות ההוגנת עם מנהלי הקרנות המקומיים, כך שיחולו כללים דומים לעניין הפרסום ותגמול המפיצים. כמו-כן, התיקון אינו מחייב שבעלי השליטה במנהל הקרן יהיו תושבי חוץ, ולפיכך גם ישראלים שיעמדו בתנאים אלו יוכלו לפעול בהתאם להסדר המוצע.

דמי הניהול הדיפרנציאליים יתנו למוסדיים תמריץ להשקיע

מהפכה נוספת שמכיל תיקון מספר 13 לחוק הקרנות היא מתן אפשרות לגביית דמי ניהול דיפרנציאליים במטרה לאפשר מתן תמריצים לגופים מוסדיים להשקיע בקרנות. השונות בדמי הניהול תיקבע על בסיס כללים אוניברסליים המתייחסים לשווי היחידות המוחזקות, למשך זמן החזקתן ולזהות המפיץ שבאמצעותו הן נרכשות. סעיף זה גם נועד להניח תשתית למערכת ההפצה האלטרנטיבית של קרנות הנאמנות שתאפשר לציבור להשקיע בקרנות בעלויות נמוכות משמעותית לעלויות הכרוכות בהשקעה בהן באמצעות המערכת הבנקאית. כמו-כן, הוא יוצר תשתית להפיכת קרנות הנאמנות לאפיק השקעה פנסיוני בשילוב עם יוזמת משרד האוצר להסדיר את פעילותן של קופות גמל אישיות (IRA).

במקביל לפתיחת השוק לקרנות זרות הוכנסו לתיקון סעיפים שיביאו לצמצום ניגודי העניינים שמקורם בתשלומים שמעביר מנהל הקרן לחברת הברוקראז'. התיקון לחוק יאסור על מנהל קרן להתקשר עם ברוקר המקורב אליו או לנאמן לקרן. התיקון החדש יחייב את מנהל הקרן להתקשר עם הברוקר באמצעות עריכת מכרז. צעד דומה ננקט לאחרונה גם בתקנות המסדירות את פעילותן של קופות הגמל.

ברשות ניירות ערך אומרים גם כי התיקון יחזק את מנגנוני הבקרה הנוגעים למנהלי הקרנות ולנאמנים. לטענתם, הוא קובע כללים מחמירים לעניין אי-תלות הנאמן במנהל הקרן ומגביר את אפקטיביות החובות המוטלות עליו. כמו-כן, הוא מחזק את מנגנוני הבקרה, הפיקוח והביקורת בחברה. כך, למשל, התיקון מחייב את דירקטוריון מנהל הקרן לאשר את מערך הבקרה הפנימית בחברה. הוא כולל מגוון של שיטות ואמצעי בקרה ופיקוח שמטרתם לספק ביטחון סביר באשר להשגת יעדי החברה, לאפקטיביות וליעילות התפעולית, למהימנות הדיווח, ולציות להוראות חוקים ותקנות החלים עליה. התיקון קובע במפורש כי על דירקטוריון מנהל הקרן לאשר את תוכנית האכיפה הפנימית במנהל הקרן - מה שייאלץ את מנהל הקרן להכין תוכנית כזו.

התיקון גם מניח תשתית ליישום המלצות ועדת חמדני, שבחנה את הצעדים הדרושים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון, על-ידי החלפת ההסדר הקיים בסמכות שר האוצר לקבוע תנאים שבהתקיימם יהיה חייב מנהל קרן להשתתף באסיפות כלליות, לקבל החלטת הצבעה ולפרסם גילוי לגבי מדיניות קבלת החלטות ההצבעה ואופן ההצבעה בפועל.