הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט, דוחה טענות על "יחס סלחני" כלפי המג"ד שהיה מעורב בפרשת נעלין, ירי לעבר פלשתיני כפות ומכוסה עיניים. בתגובה מטעם המדינה שהוגשה אמש (יום ג', 16.9.08) לבית המשפט העליון מבקש הפצ"ר מנדלבליט לדחות על הסף את העתירה להחמיר באישום נגד המעורבים בפרשה.

מדובר בעתירה שהגיש הפלשתיני שנגדו בוצע הירי, אשרף אבו רחמה, ושורה של ארגוני זכויות האדם יש דין, בצלם, הוועד הציבורי נגד עינויים והאגודה לזכויות האזרח באמצעות עוה"ד לימור יהודה ודן יקיר, להמיר את עבירת התנהגות בלתי ראויה בה מואשמים המג"ד סא"ל עמרי בורברג והחייל היורה סמ"ר ל', לעבירה חמורה יותר.

בתגובה טוען מנדלבליט כי נגד המג"ד ננקטה פעולה פיקודית משמעותית, הדחה לאלתר והעברה לתפקיד הדרכה, בטרם ננקטו הליכים פליליים, ולכן יש לדחות את טענת העותרים על הצורך להחמיר. העותרים לטענתו מנסים "לגמד את השלכותיו החריפות של הצעד הפיקודי המשמעותי שנקט הרמטכ"ל". הוא אף דוחה את טענות העותרים באשר למניעי הרמטכ"ל ויחסו לפרשה "עמדת הרמטכ"ל עולה בבירור מן הדברים שנכתבו בשמו בסיכום ראיון הוצא בעניינו של המג"ד... אין כל מקום לפקפק או להניח כי אין תוכם כברם".

עוד מדגיש הפצ"ר כי הליך ההדחה בא ביוזמת הרמטכ"ל ולא כתגובה לבקשת המג"ד לסיים את תפקידו "הרמטכ"ל הבהיר לקצין כי הוא דוחה את בקשתו לסיים תפקידו מרצונו ומעבירו מתפקידו מתוך החלטה עצמאית של הרמטכ"ל". לפיכך, כנובע מהצעד הפיקודי "המשמעותי" שנקט הרמטכ"ל כלפי המג"ד, הושפעו גם סעיפי האישום בפרשת נעלין.

רצה שישוחח איתו בעברית

הפצ"ר מוסיף כי עיקר חומרת מעשיו של המג"ד בפרשת נעלין היא כוונתו "להפחיד את הפלשתיני אשר היה כבול ומכוסה עיניים על-מנת שישתף איתו פעולה וישוחח איתו בעברית וזאת על-ידי שיגרום לו לחשוב כי עומד להתבצע נגדו ירי". מעשיו אלה של המג"ד "נגועים בכשל מוסרי ערכי חמור". עם זאת, קובע מנדלבליט, בשום שלב לא התכוון המג"ד כי "יבוצע ירי כלפי הפלשתיני, ודאי שלא פקד לבצע ירי, ולא חפץ בכך, לא צפה את התרחשותה של תוצאה זו ולא שיער שהחייל אינו מבין את כוונתו". בפועל, כוונת המג"ד להפחיד את הפלשתיני לא הושגה כי הוא לא הבין עברית.

למעשה, "כשלונו של המג"ד היה שלא הבהיר לחייל את כוונותיו ולא וידא כי החייל מבין את 'מהות התחבולה' שאותה התכוון לבצע. כישלון זה הוא בעיקרו 'כשלון פיקודי-מקצועי באופיו ואינו מבטא פגם או פסול מוסרי ערכי בהתנהלותו של המג"ד". מנגד, החייל שסבר כי הוא נדרש לירות לעבר עצור כבול ומכוסה עיניים "ביצע 'פקודה', אילו אכן ניתנה, 'בלתי חוקית בעליל".

מאחר שהפלשתיני לטענתו לא נפגע פגיעה ישירה מכדור הגומי אלא נגרמה לו "מכה יבשה" והוא אף עזב את המקום ללא שנזקק לטיפול רפואי, לא ראוי היה להחמיר עם החייל יותר מאשר עם המג"ד "אשר חולל את האירוע כולו והוא היה המפקד הבכיר והמנוסה בין השניים".


התנהגות שאינה הולמת

עמדת הפצ"ר היא כי עבירת התנהגות שאינה הולמת היא המתאימה ביותר לנסיבות האירוע נוכח "המניע הפסול לכשעצמו שעמד בבסיס מעשיו של המג"ד ונוכח העובדה שמדובר באירוע חד פעמי". ההחלטה מתחזקת לנוכח הצעד הפיקודי החמור נגד המג"ד - הדחתו לאלתר על-ידי הרמטכ"ל.

מנדלבליט דוחה את איומיהם, כלשונו, של העותרים, כי אם לא ישונה סעיף האישום יפנו לערכאות זרות "למיצוי הדין לשיטתם". "לא ניתן לחמוק מן התחושה... כי טענות העותרים בנושא המשפט הבינלאומי, לא נועדו אלא להלך אימים על המדינה, ולאותת לה ולבית המשפט כי אי שינוי החלטתי יביא את העותרים או אחרים לנסות 'למצות את הדין' (לתפיסתם) עם המג"ד והחייל המעורבים באירוע, בערכאות זרות כפי שנעשה במקרים אחרים".

קומנדו פרקליטות

בתגובה דוחה הפצ"ר טענות על העדר אכיפת הפרות דיני מלחמה וחושף כי הוקם לצורך הטיפול בנושא "קומנדו פרקליטות" -"הפרקליטות לעניינים מבצעיים". חוליה זו מרכזת לדבריו את הטיפול בתיקים הנוגעים לזירה הפלשתינית והיא "מבטאת את הרצינות אותה מייחסת הפרקליטות הצבאית לטיפול המשפטי בעבירות נגד פלשתינים ורכושם. חוליה זו מטפלת בין היתר בתיקים הנוגעים לעבירות שבוצעו אגב פעילות מבצעית לעבירות של אלימות כלפי פלשתינים ולעבירות של פגיעה ברכוש לרבות ביזה גניבה ועוד".

הוא מדגיש כי הפרקליטות נוקטת מדיניות "בלתי מתפשרת בכל הנוגע לעבירות אלימות של חיילים כלפי פלשתינים". מאז ראשית שנת 2008 התקבלו בקומנדו פרקליטות כ-62 תלונות שעניינן "אלימות חיילים נגד פלשתינים, וניתנה הוראה על פתיחה בחקירת מצ"ח ביחס ל-50 אירועי, 7 אירועים נוספים מצויים בהשלמות בדיקה מהותיות מול ארגוני זכויות אדם וגופים נוספים, ו-5 אירועים נוספים עודם בטיפול הפרקליטות לעניינים מבצעיים". כמו כן, הוגשו בשנה זו 10 כתבי אישום נגד 14 נאשמים בעבירות של פגיעה בעצורים".

בתגובה מבקש הפצ"ר מבית המשפט העליון שלא להתערב בשיקוליו על סעיפי האישום, "בכל הצניעות מדובר בשיקולים מקצועיים, ענייניים וראויים". הוא הוסיף, "אני סבור כי החלטתי נטועה ומבוססת בחור הראיות הקיים ביחס לתיק... אין בידי העותרים ולו אחד מאותם 'מפתחות' שתיאר השופט חשין אשר הם תנאי בעליו אין להתערבותו של בית משפט העליון בהחלטה".