הממשלה תוכל להתערב בקביעת השערים של המטבעות הזרים - כך נקבע בטיוטא להצעת חוק בנק ישראל החדש שפירסם (29.7.09) משרד האוצר. בטיוטא נכתב: "ייקבע כי ככלל, שער החליפין של המטבע למטבע חוץ ייקבע בשוק מטבע החוץ. ואולם הממשלה תהיה רשאית, בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע דרך אחרת לקביעתו, ותיקבע סמכות הבנק להחליט על התערבות במסחר בשוק מטבע החוץ, וזאת לשם השגת מטרותיו ומילוי תפקידיו".

עוד נכתב בטיוטא: "ייקבע כי בנסיבות מיוחדות תהיה הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע בצו לתקופה מוגבלת כי עסקות מסוימות במט"ח עם תושב חוץ או מחוץ לישראל תהיינה אסורות".

הממשלה אישרה באחרונה את חוק בנק ישראל החדש. החוק יובא בקרוב לאישור ועדת השרים לחקיקה, ולאחר שזו תאשרו, יובא החוק לאישור הכנסת. החוק גובש על-ידי משרד האוצר ובנק ישראל בחודשים האחרונים, לאחר מחלוקות בין שני הגופים שנמשכו 11 שנה. בניסוח החוק היו שותפים גם משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים.

בחוק החדש נקבע: "היעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא השגה ושמירה על יציבות מחירים וחיזוק עצמאותו". זאת לנוכח ההכרה כי "יציבות מחירים הכרחית לשם השגת יעדים חשובים כצמיחה בת קיימא ורמה גבוהה של השקעות ותעסוקה לאורך זמן". בחוק החדש מנגנונים לבקרה ציבורית ופנימית, שמטרתם להבטיח שעצמאות בנק ישראל תלווה באחריות, דיווחיות ושקיפות כלפי הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והציבור.

מטרה נוספת של הבנק היא תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית שקובעת הממשלה, בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן. כמו-כן, הבנק שם לו למטרה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.

החלטות הבנק בנושאים המוניטריים, כולל גובה הריבית במשק, ייקבעו על-ידי ועדה מוניטרית שתמנה שישה חברים - הנגיד, המשנה לנגיד ועובד נוסף מהבנק, ושלושה חברים מהציבור. במקרה של תיקו בהצבעות בוועדה לנגיד יהיה קול כפול.